בספר "מנחת חינוך" מופיע דיון לגבי משיחת המשיח בשמן הקודש. כדי להבין את הדיון, יש להקדים מעט מדיני משיחת מלך. נפסק להלכה במשנה-תורה לרמב"ם כי יש למשוח בשמן-הקודש מלכים מבית דוד, אולם רק באחת משתי האפשרויות הבאות: כאשר המינוי לא הגיע למלך בירושה מאביו, או כאשר התעוררה מחלוקת סביב המינוי.
מה קורה כאשר התעוררה מחלוקת סביב מינויו של בן מלך, והוא מת בטרם נמשח, והוחלט למנות אחריו את בנו ועל כך לא התעוררה מחלוקת? – מצד אחד, יש מקום למשוח את המלך החדש, כי כל תוקף מינויו הוא מצד היותו יורש אביו, שהיה זקוק בעצמו להימשח ולא הספיק. מצד שני, יש מקום להגדיר את מינויו כבן למשפחת המלוכה ולאו דווקא מכוח היותו בן לאביו, ומכיוון שכעת לא קמה מחלוקת על מינויו, אין צורך למשחו.
ומסביר בעל "מנחת חינוך", כי זו למעשה ההתלבטות בעניין משיחת המשיח: מצד אחד, מאז רחבעם ועד האחרון למלכי בית דוד הייתה תמיד מחלוקת סביב המלוכה, ומכיוון שבפועל לא נמשחו אז המלכים – הרי שמלך המשיח, שיהווה את החוליה הבאה של המלוכה, יצטרך להשלים את החסר ולהימשח. מצד שני, אם יוגדר מינויו כבן למשפחת המלוכה ולאו דווקא כבא מכוחו של המלך האחרון, לא יהיה צורך למשחו, מכיוון שעל מינויו שלו כבר לא תהיה מחלוקת.
במקום אחר, מעלה "מנחת חינוך" צד נוסף להצריך למשוח את המשיח: עצם העובדה שלא נשמר בכל הדורות רצף של מלוכה, הופך את המלכת המשיח למינוי חדש שלא בא בירושה, ומחייב משיחה. מכל מקום, לכלל הכרעה לא מגיע בעל "מנחת חינוך".
מי שכן כותב על כך בפסקנות, לחיוב, הוא הרמב"ן. ובלשונו: "וביום שימשח אליהו למשיח במצוות ה', ייקרא משיח". כך גם מצדד הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: "משיח צדקנו, שנקרא משיח, על שם שנמשח בשמן המשחה".
מקורות: משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק א, הלכה יב. מלחמת ה', סימן כד. מנחת חינוך, מצווה קז ומצווה תצז. תורת מנחם, תנש"א, כרך ב, עמוד 21. וראה גם ילקוט שמעוני רמז תקפ. הדרת מלך על הרמב"ם שם. צפנת פענח, הוריות יא, ב, דיבור המתחיל "התם שבט". ליקוטי לוי יצחק על הזוהר, כרך שמות – דברים, עמוד ריט.