כ תמוז התש"פ (12.07.2020)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




הפלא יתגלה
אות אחת בלבד מבדילה בין "גולה" ו"גאולה" – 'א'. שם האות 'א' הוא – 'אלף', וכאשר הופכים את סדר האותיות של 'אלף' מקבלים 'פלא'. זהו אכן אחד החידושים המהותיים של הגאולה על הגולה: בגאולה יתגלה הרובד המופלא ביותר בתורה ודרכו תיחשף מהותה ועצמותה של הנוכחות האלוקית בבריאה.



|
שתפו:  
חבד » גאולה ומשיח » להאיר


מחצית השקל או שקל שלם?
במסכת שקלים אין אזכור למחצית-שקל משום שכידוע בזמן המשנה עמד ערך השקל על מחצית מערכו מזמן המקרא. ניתן לומר שאל השקל הזה מכוונים דברי הפייטן 'ושקל אשא בבית גדול ונישא'

כג שבט התשע"ב (16.02.2012)

חב"ד
בזמן שבית-המקדש קיים, מצווה על כל יהודי להרים תרומה שנתית לצרכי המקדש בסך "מחצית-השקל" (מקביל לכ-50 שקלים של ימינו). את התרומה יש לתת במהלך חודש אדר. כאשר אין בית-מקדש, נהוג להפריש תרומה לכל מטרת צדקה זכר למחצית השקל. את המנהג מקיימים בתענית אסתר, החלה בחודש אדר.
 
נתינת ערך של מחצית מסמלת את העובדה כי כל יהודי כשהוא לעצמו אינו שלם ועליו להתאחד עם מחצית נוספת כדי להגיע לשלמות. המחצית הנוספת היא כביכול הקדוש-ברוך-הוא. אפשרות אחרת היא שהמחצית הזו היא הזולת. מצוות מחצית השקל רומזת אפוא על הצורך לדבוק בקדוש-ברוך-הוא ולהתאחד איש עם רעהו, כדי להיות דבר שלם.
 
ישנה דעה כי לאחר שייבנה בית-המקדש השלישי, נהיה מחויבים לתת כל אחד שקל שלם לצרכי המקדש! הדעה מתבססת על פיוט שנאמר בקהילות שונות בשבת שקלים, בו נכתב: 'ושקל אשא בבית גדול ונישא'.
 
בספר 'מעשה רוקח' על מסכת שקלים ניתנות לחידוש זה ראיות נוספות. ובלשונו: "טעם לקריאת שם המסכת מסכת שקלים, וגם לכאורה קשה... שבכל המסכת לא הזכיר מחצית שקל, רק 'שקל' או 'שקלים'? ולעניות דעתי נראה, שרמזו בזה שלעתיד בביאת משיח צדקנו באמת ייתן כל אחד שקל שלם".
 
הסיבה לשינוי מבוססת (בין השאר) על עיקרון 'א-ת ב-ש' (צורה מסורתית של חילופי אותיות בה האות הראשונה מתחלפת באות האחרונה, האות השנייה מתחלפת באות השנייה מהסוף וכן הלאה). וכך נכתב שם: 'שקל' הוא באותיות א"ת ב"ש 'בדכ', (והאותיות 'בדכ' עולות) בגימטריא כ"ו (26) כמניין (הגימטרייה של) שם הוי'ה. ובגלותנו, בעווננו אין השם שלם (הגדרה שמבטאת הסתר-פנים אלוקי), לכן ציוה בתורה שייתן כל אחד מחצית השקל, לכפר עליהם שגרמו בעוונם שאין השם שלם. ולכך לעתיד, שיהיה השם שלם, ייתנו כל אחד באמת שקל שלם".
 
הבעיה בדעה זו היא, שדבריה סותרים לקביעה ההלכתית לפיה כל הפרטים שבמצוות נצחיים ולא ניתנים לשינוי. ואמנם, בעל 'מעשה חושב' מסביר בעצמו כי ייתכן שהסיבה לכך שבמסכת שקלים אין אזכור למחצית-שקל משום שכידוע בזמן המשנה עמד ערך השקל על מחצית מערכו מזמן המקרא. שקל שלם של אותו זמן היה שווה בערכו למחצית-שקל של התורה, ולכן נתנו באותו זמן שקל שלם. ניתן אפוא לומר שאל השקל הזה גם מכוונים דברי הפייטן 'ושקל אשא', ואם כן שום שינוי לא צפוי להתחולל במצווה.
 
מקורות: רמב"ן על התורה שמות ל, יג. ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קעא. רמ"א אורח-חיים סימן תרצד סעיף א. ספר 'מעשה רוקח' על משניות תחילת מסכת שקלים. שיחות קודש תשנ"ב שיחת כ"ד אדר א סעיפים ג-ד וכ"ה אדר א סעיפים ח-י. ליקוטי שיחות חלק לא עמוד 132 ואילך.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter