בגאולה השלמה נזכה לברך ברכות אותן מעולם לא בירכנו. חלקן, מפני שלא נוצרה הזדמנות הולמת לברכתן וחלקן מפני שכלל לא הייתה אפשרות לאומרן.
 
ראשית, עם התגלות המשיח לעין כול – נברך סדרה של ברכות ייחודיות, בנוסף לברכה 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' – אותה מברכים בכל עיתוי מיוחד:
 
'שחלק מחכמתו ליראיו' – אותה מברכים כאשר זוכים לראות תלמיד-חכם מופלג.
 
'שחלק מכבודו ליראיו' – אותה מברכים כאשר רואים מלך ישראל.
 
'חכם הרזים' – אותה מברכים כאשר רואים שישים ריבוא (600,000) או יותר אנשים מקובצים יחד, או כאשר רואים אדם ששקול בחכמתו כנגד חכמת אנשים בכמות כזו. בעת התגלות המשיח נוכל לברך ברכה זו משתי הסיבות גם יחד.
 
'גאל ישראל' – כפי שכותב הרב חיים פלאג'י: "מברכים גם ברכת 'גאל ישראל', אשר גאלנו מגלות המר הזה. ובסדר (בנוסח) שתיקנו בסוף ההגדה – 'ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו... (ברוך אתה השם) גאל ישראל' – כמו כן יהיה בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו אמן".
 
לאחר מכן, כאשר נסב אל סעודת הגאולה בה יוגש בשרם של שור הבר והלווייתן, נזכה לטעום גם מהמן שאכלו אבותינו במדבר. לדעת הרמ"ע מפאנו, אדם הראשון יוציא את כולנו ידי חובה בברכה על המן: 'המוציא לחם מן השמים' (לפי דעות אחרות, יברכו על המן את הברכה הרגילה 'המוציא לחם מן הארץ', או שכלל לא יברכו עליו). יצוין, כי באותה סעודה יאכלו גם מהשקדים שפרחו על מטה אהרון הכוהן.
 
בשלב מתקדם של הסעודה, יברך משה רבינו על הפירות מעץ החיים – העץ שממנו לא זכה אדם הראשון לאכול בגן עדן. נוסח הברכה יהיה 'בורא עץ החיים' (את הברכה האחרונה יאמר אהרון הכוהן).
 
הברכה הראשונה על פירות עץ החיים, תהיה שונה מכל הפירות (בגלל חשיבותם העצומה), ויברכו עליה בשם ומלכות "ברוך... בורא עץ החיים".

 
מקורות: שאלות ותשובות לב חיים חלק ב סימן מב. עשרה מאמרות, מאמר שבתות השם. מנחת שלמה סימן צא אות כז. ספר בני יששכר, מאמרי השבת מאמר ג. שפתי צדיק פרשת בשלח. שאלות ותשובות תורה לשמה סימן סג. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – שיחת ליל שמחת-תורה תשמ"ט. ספר המאמרים 'מלוקט' חלק א עמוד רלט.