שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
החזונות הניסיים שאינם כרוכים במקורות עם תהליך התגלות המשיח – יתגשמו לכל הדעות כפשוטם. אך אלה שכן קשורים לביאת המשיח – לאו דווקא
כט ניסן התשע"א (03.05.2011)
בין התופעות המופלאות שמתארים חז"ל
על יבול האדמה בגאולה השלמה, נאמר: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (מיני
מאפה) וכלי מילת (בגדי משי משובחים)" (בגיליון הקודם הופיעו חידושים רבים
נוספים בתחום).
לדעת הרמב"ם אין אלו עובדות
כהווייתן, אלא רק משל למציאות של אותם ימים: "באותם הימים יהיה נקל מאוד על
בני האדם למצוא מחייתם עד שבעמל מועט שיעמול האדם יגיע לתועלת גדול. וזהו שאמרו
"עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת", לפי שבני אדם אומרים,
כשימצא אדם דבר מוכן ומזומן: "פלוני מצא פת אפוי ותבשיל מבושל"". בכך
הולך הרמב"ם לשיטתו, כי בימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג" ו"לא י(ת)בטל
דבר ממנהגו של עולם".
רדב"ז (רבי דויד בן זמרה) מסכים עם
הרמב"ם רק בנוגע לחוץ לארץ. אך "בארץ ישראל יתקיים הפשט ו(גם) המשל".
בפירוש "עץ יוסף" (וכך משמע
גם מדברי ראב"ד (רבי אברהם בן דויד) ועוד) נכתב כי החידוש שיתחולל בתנובת
האדמה, בעצם אינו חידוש של ממש: "באמת ניתן בטבע הארץ שתוציא פרי מבושלת בלי
פסולת מאומה, וכן גדולה מאוד מכמו שהיא עתה. רק שאחר כך נתקללה
האדמה בסיבת חטא אדם הראשון". לפיכך בזמן הגאולה המצב פשוט יחזור לקדמותו.
"יתוקן הכול כבראשונה".
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מנתח את
שיטת הרמב"ם ומוכיח כי גם על פיו צפויים חידושים של ממש בעידן הגאולה. לדוגמה:
תחיית המתים תתרחשכפשוטה, כפי שהרמב"ם עצמו מנסח זאת כעיקר באמונת
ישראל.
מוכרחים אפוא לומר כי שלילת החידושים
בדברי הרמב"ם מתייחסת אך ורק לביאת המשיח וכל הכרוך בה. כלומר: ביאת המשיח,
אליבא דהרמב"ם, תתרחש כהתפתחות טבעית, ללא ניסים שמימיים, משום שתפקיד המשיח
אינו מותנה בעשיית ניסים, אלא בכינון שלטון שיאפשר קיום מושלם של תורה ומצוות.
לפיכך יוצא הרמב"ם חוצץ נגד
הפרשנות הפשטנית של החזונות הניסיים שכרוכים במקורות עם תהליך התגלות המשיח. כמו
"וגר זאב עם כבש", שבא בהמשך לנבואת ישעיה "ויצא חוטר מגזע ישי
(ענף ממשפחת דויד בן ישי)", או "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות",
שנלמד מפרק תהילים העוסק בדמות המשיח. אבל
מקורות: משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים
פרק יב בתחילתו וברדב"ז שם. פירוש המשניות לרמב"ם הקדמה לפרק 'חלק'. עץ
יוסף ועין יעקב על שבת ל, ב. ליקוטי שיחות חלק כז עמוד 191.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il