כד חשון התש"פ (22.11.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




נישא שירה
מספר ישעיה עולה כי בכל שלב בגאולה נישא שירות ותשבחות לקדוש-ברוך-הוא על כל מה שעושה עמנו. לדוגמה: בפרק ל (פסוק כט) הוא כותב כי בעת שיעלו לרגל לבית-המקדש יישאו שירה: "השיר יהיה לכם כליל התקדש החג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר-השם אל צור ישראל", ובפרק כו (פסוק יט) הוא כותב על הרננה שתינשא בעת תחיית המתים: "יחיו מתיך... הקיצו ורננו שוכני עפר".



|
שתפו:  
חבד » גאולה ומשיח » להאיר


בגדי כהונה לישראלים
ביחס לכלל הדורות של עם ישראל, נחשב דורנו לדור "שולי המעיל", ותפקידנו הוא לקשט את השוליים הללו בפעמונים: לעסוק בקירוב יהודים לאביהם שבשמים עם הרבה רעש וצלצולים

יג אדר התשע"א (16.02.2011)

הכוהנים מצווים ללבוש בגדים מיוחדים בעת עבודתם בבית המקדש. כוהן הדיוט (רגיל) – מערכת של ארבעה בגדים, והכוהן הגדול – ארבעה בגדים נוספים. כל עוד לא נבנה בית-המקדש, אין לכוהנים אפשרות לקיים מצווה זו במובנה הפשוט. אך לבגדים הללו יש משמעויות רוחניות – ואותן אפשר וראוי לכל יהודי לקיים בכל זמן.
 
לדוגמה: אחד מהבגדים המיוחדים לכוהן הגדול היה המעיל – מין גלימת תכלת, שבשוליה נתפרו פעמוני זהב (וקישוטים נוספים). אחת הסיבות הרוחניות להתקשטות בפעמונים כרוכה בכך שעבודתו בקודש של הכוהן הגדול היא כשליח של כל ישראל.
 
כאשר נכנס הכוהן אל הקודש פנימה, הוא כביכול מכניס יחד עמו את כל העם, כולל אלה שבבחינת "שולי המעיל" – אותם אנשים שמיקמו את עצמם בשולי העם והתרחקו מאוד מהקדוש-ברוך-הוא ומתורתו. כאשר אנשים כאלה מחליטים להיחלץ ממצבם הירוד, בדרך כלל הם לא עושים זאת לאט ובהדרגה, אלא הם פורצים אל הקודש בבת אחת, כרוח סערה. בדומה לאדם שפתאום מגלה כי הוא טובע, ומשווע בכל כוחו להיחלץ מהמערבולות המאיימות על חייו. וזהו אפוא קול צלצול הפעמונים שבשולי המעיל. זהו סמל לפריצה ה'רועשת' של אותם יהודים אל תוך הקודש.
 
ביחס לכלל הדורות של עם ישראל, נחשב דורנו לדור "שולי המעיל". התפקיד שלנו הוא לקשט את השוליים הללו בפעמונים: לעסוק בקירוב יהודים לאביהם שבשמים עם הרבה רעש וצלצולים. להדחיק כל בושה ולקרוא בקול גדול: יהודים, היכונו להתגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח! בואו והניחו תפילין, קבעו מזוזות בפתח הבית, וכדומה.
 
ומעניין לעניין: כאשר תבוא הגאולה ונראה את הכוהן הגדול לבוש בבגדיו המפוארים, נזכה להתחדשות ה"אורים ותומים": התגלות דבר השם מבעד לאותיות הכתובות על אבני החושן, שיעדה הכוהן על לבו. התגלות זו הייתה בבית ראשון ולא בבית שני, ובבית השלישי היא תשוב. כמו שכתוב "עד עמוד כוהן לאורים ותומים" (עזרא ב, סג).
 
אמנם לעתיד לבוא, כולנו נהיה נביאים ברמות שונות, כמו שנאמר "אשפוך רוחי על כל בשר" (יואל ג, א) – אולם יהיו דברים נעלמים שיתגלו אך ורק דרך האורים ותומים. למשל: לדעת נאמנה מי כוהן, מי לוי ומי ישראל.
 
מקורות: תלמוד בבלי סוטה מח, א וב. ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה לג. הלכות מלכים לרמב"ם פרק יב הלכה ג. ספר המאמרים: תרצ"ט עמוד 2 ואילך, תש"ב עמוד 3 ואילך, שי"ת עמוד 4 ואילך. ליקוטי שיחות כרך טז תצווה ב וכרך לא תצווה. שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב. וראה סנהדרין טז, א תוספות דיבור המתחיל 'מה'.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter