איסור בשר וחלב נאמר לראשונה בפרשת משפטים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (כג, יט). מן התורה אסור לבשל בשר בהמה וחיה בחלב, אסור לאכול בשר כזה שהתבשל בחלב ואף אסור ליהנות ממנו. חז"ל הוסיפו לאיסור סייגים נוספים, כגון: להימנע מאכילת בשר עוף בחלב, להמתין שש שעות בין אכילת בשר לשתיית חלב, שלא יאכל אדם בשר על שולחן שעליו אוכל כעת אדם אחר חלב, ועוד.
 
אדמו"ר הזקן (כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מלאדי) מבאר, כי רוב הגזירות והחומרות של חז"ל תוקנו בתקופת הבית השני. בזמן הבית הראשון היו בני ישראל במצב רוחני משופר ושליטת היצר הרע הייתה פחותה, ולא היה צורך בגזירות ותקנות. בתקופת הבית השני עמדו בני ישראל במצב ירוד והחשש שייכשלו בדברי תורה היה ממשי יותר, ולכן תיקנו חז"ל סייגים שנועדו להרחיק את האדם מלעבור על דברי התורה.
 
נמצא, כי כאשר ייבנה בית המקדש השלישי, לאחר שתבוא הגאולה בקרוב ממש – שוב לא יהיה צורך בגזירות והרחקות. אז תשוב להיות בנו זהירות מאיסורי התורה, ואף ברמה גבוהה יותר מזו שהייתה בזמן הבית הראשון. מה שאומר, למשל, כי לא נצטרך להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובשר-עוף בחלב נוכל לאכול לכתחילה!
 
רבנו בחיי כותב חידוש גדול יותר: "באותו הזמן (לעתיד לבוא)... יהיה איסור בשר בחלב בטל". כלומר, נוכל אפילו לאכול בשר-בקר בחלב! הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר את דבריו על בסיס הייחודיות שבאיסור בשר וחלב. בשונה מרוב האיסורים, שאסורים בעצם מהותם – הבשר והחלב מותרים כל אחד בפני עצמו, ורק ביחד הם אסורים.
 
כיום, לחיבור של הבשר והחלב יחד יש השפעה רוחנית שלילית, ולכן אין לחבר ביניהם ואין ליהנות מהם בעודם מחוברים. אך לעתיד לבוא, לא ייצור החיבור השפעה רוחנית שלילית ולא תהיה אפוא סיבה לאסור אותו.
 
ראוי לציין כי זו דעתו של רבנו בחיי. אולם יש מקום לומר, שגם לעתיד לבוא יישאר האיסור בתוקפו.
 
מקורות: רבנו בחיי על שמות כג, יט. שולחן ערוך יורה דעה סימנים פז-פט. ליקוטי תורה דרושים לראש השנה נז, ג. שיחות קודש תשנ"ב עמוד 22. ספר המאמרים 'מלוקט' חלק א עמוד תכח. ליקוטי שיחות כרך כט תצא א. קונטרס 'הלכות תורה שבעל פה' תשנ"ב.