בשבוע שעבר קראנו אודות נח והמבול. לאחר המבול, נח ומשפחתו התרחבו ונפוצו על פני כל הארץ. לפני סיום הפרשה, התורה סיפרה על תולדותיהם של שלושת בני נח, והגענו עד לאברם אבינו - היהודי הראשון.

פרשת השבוע נקראת "לך-לך", כיון שהקב"ה ציוה על אברם ללכת מבית אביו ומארץ העבודה זרה בה התגורר וללכת אל הארץ אותה יראה לו ה'. רש"י מציין כי הקב"ה אמר לו שמדובר בהוראה לטובתו, כיון שעל ידי כך הקב"ה יברך אותו שיגדל ויפרוץ ויתפרסם.

בעליה הראשונה אברם הולך ומגיע לארץ כנען אותה הוא מסייר לצפון ולדרום, למזרח ולמערב. המדרש כותב כי על פי ההלכה אחת הדרכים לקנות שטח היא בהליכה בו, וזה מה שאברם אבינו עשה: קנה את הארץ לו ולזרעו עד עולם.

בעליה השניה מספרת התורה על רעב נורא שהיה בארץ כנען. מדובר ברעב הנורא ביותר שהעולם ידע אי פעם, ושהתחיל עם הגעתו של אברם לארץ כנען, בו בזמן שהקב"ה הבטיח לו הבטחות של טוב ושפע כשיגיע לארץ. למעשה היה זה אחד הנסיונות לראות האם אמונתו איתנה בהקב"ה, והאם יתלונן נגדו, אך אברם עמד בנסיון והאמין בה'.

באין אוכל, ירד אברם למצרים כיון ששמע שבמצרים יש אוכל. אשתו שרי היתה אישה יפה מאוד, והמצריים לקחו אותה כדי שתהיה לאישה לפרעה. אלא ששרי הצדיקה התפללה לה' והוא הביא נגעים על בית פרעה, ופרעה שיחרר אותה בעקבות כך ואף נתן לה מתנות והחזירה לבעלה אברם.

בעליה השלישית חוזרים אברם ושרי לארץ כנען ביחד עם האחיין לוט, שהתעשר מכך שהיה לצד אברם. כעת בחזרתם התעוררו בעיות בעת מגוריהם יחדיו, ולבסוף הם נפרדים בעת שלוט לוקח את צאנו ורכושו ועובר להתגורר בסדום ועמורה. כאשר לוט עזב, הקב"ה בירך את אברם שהוא יגדל ויפרוץ כחול אשר על שפת הים.

בעליה הרביעית אנו קוראים על מלחמה בין מספר מלכים בסדום, כאשר האחיין לוט נלקח בשבי. אברהם רדף אחריהם ובאופן ניסי הצליח לשחרר את לוט.