אחרי ההחלטה לצאת ולפתוח את הבית חב"ד בסרי לנקה התחלנו להתארגן ליציאה. בין שלל ההתארגנויות, פרסמנו מודעה בבית הכנסת החב"די בצפת, הקוראת לתרום ספרי קודש עבור הבית חב"ד.

אחד מידידנו – דן אלשטיין, הביא לי ספר תניא, ובפיו סיפור מדהים: אחרי שקרא את המודעה שלנו, התחיל לבדוק בבית האם יש לו ספרים שיכול לתרום. בין הספרים שחשב לתת, היה ספר תניא קטן, אבל כשאשתו ראתה את הספר, אמרה לו שקנתה אותו במכירת חיסול של הוצאת הספרים החב"דית בניו יורק, ומאז היא קשורה אליו סנטימנטלית, ולכן קשה לה לוותר עליו. תוך כדי שיחה, הוא פותח לבדוק היכן הודפס הספר, ולהפתעתו הרבה הוא רואה כי הספר הודפס ב... קולומבו – סרי לנקה. כמובן שמיד הם החליטו לתרום אותו.

בשבילנו היה זה עוד סימן בדרך לשליחות...

אחרי יותר משנה שבה היינו כבר בסרי לנקה, צלצל הטלפון שלי ביום שישי, וכשעניתי שאל אותי מישהו באידיש: "וואס טוט א איד אין סרי לנקה?" (מה עושה יהודי בסרי לנקה?). התפלאתי מאוד, אבל היהודי הציג את עצמו כחסיד חב"ד בשם פישל כץ מפלורידה, שהזדמן לסרי לנקה לעסקים, ושאל האם יכול לעשות אצלינו את השבת. כמובן שהזמנו אותו מיד.

כאשר פישל הגיע, הוא שאל אם אני רוצה לראות משהו מאוד מיוחד. השבתי בחיוב, והוא הוציא תניא שהודפסה בסרי לנקה. מיד ניגשתי לספריה והראתי לו שיש לי כבר ספר כזה, והוא היה בהלם, עד שסיפרתי לו את הסיפור איך התניא הגיעה אלי. אז הגיע תורו לספר לי מאיפה יש לו את התניא:

בתור בחור הוא היה עובד בענף היהלומים אצל חסיד חב"ד מניו יורק בשם הירש'ל חיטריק, ובמסגרת עבודתו היה נוסע הרבה בעולם. באותן שנים הרבי מלך המשיח יצא בקריאהלהפיץ את מעיינות החסידות בכל מקום בעולם, וקרא להדפיס את ספר התניא – ספר היסוד של חסידות חב"ד, שנכתב לפני למעלה ממאתיים שנה – בכל פינה ופינה בעולם. ואכן, מאז נדפס ספר התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות שונות, במקומות שונים בעולם. פישל נרתם גם הוא למשימה, והדפיס את התניא בכל מקום שאליו הגיע.

בשנת ה'תשמ"ג (1983) נסע פישל במסגרת עבודתו לתאילנד למשך מספר חודשים, שבמהלכם נאלץ לצאת מהמדינה לסרי לנקה על מנת להאריך את הויזה שלו. כחסיד, התקשר למזכירות הרבי על מנת לבקש מהרבי ברכה לנסיעה. המזכיר העביר לו את ברכתו של הרבי, והוסיף שבמקום שאליו הוא נוסע להאריך את הויזה, הוא צריך להדפיס את התניא. לא עזרו טענותיו של פישל שהנסיעה היא קצרה ולא יהיה לו בה זמן מיותר, אך המזכיר עמד על שלו.

פישל אכן הכין בקולומבו את הגלופות להדפסה, ולקח אותם איתו על מנת להגיה אותם לפני ההדפסה. כשחזר לניו יורק, כתב על הדפסת התניא לרבי, ואחר כך הזניח את הנושא. לאחרי זמן מסוים, הוא קיבל תשובה מהרבי שתוכנה: כמה זמן לוקח לדואר להגיע מניו יורק לסרי לנקה. הוא הבין שהרבי לא מתעניין בכך סתם, וכנראה כוונת הרבי היא בקשר לתניא. הוא התיישב לילה שלם לעבודה על הלוחות, תיקן את כל הדרוש תיקון (כל המספרים נכתבו משמאל לימין...), הכניס לרבי לאישור ושלח לבית הדפוס בסרי לנקה.

ככה הודפסו ספרי התניא בסרי לנקה.

לאחרי מספר שנים, מצאנו במחסנים של הוצאת הספרים בניו יורק כ-75 ספרים נוספים מאותה ההדפסה, הנמצאים כיום אצלינו וניתנים כשי לתורמים עבור פעילות הבית חב"ד.