כל נפש חשה באופן אינטואיטיבי את קיומה של מציאות עמוקה יותר מזו שאנו קולטים בחמשת חושינו הגופניים. הנפש היהודית במיוחד זקוקה לקשר עם הבלתי נראה, וחדורה בשאיפה להתחבר אל המימד הנסתר של המציאות.
לעתים קרובות, העולם החומרי, והרושם שמקבלים יהודים הנפגשים לראשונה עם יהדותם, משדרים את הרעיון המוטעה שאין כל אפשרות לרדת לחקר הממד הנסתר של המציאות. כתוצאה מכך, יש אנשים, החסרים את הרגישות לממד הנסתר (עקב הבנאליות של הקיום הגשמי), שפשוט מוותרים.
עם זאת, תקופתנו עדה למבקשי דרך רבים שלא קל להטותם מן הצורך הבסיסי ביותר של נשמתם – לבקש אחר המשמעות הפנימית של החיים ושל המציאות, היינו לבקש את ה' עצמו.
כאשר אנשים כאלה שומעים לראשונה שיש ביהדות תורה פנימית, סודית, הנקראת קבלה, הם נמשכים אליה מיד. אין צורך לשכנעם שבעבר היו אנשים כמותם, שחיפשו ומצאו את האמת, ונתנו ביטוי לממצאיהם תחת הכינוי "קבלה". אך טבעי הוא עבורם לראות בשיטה הזאת ובחכמה הזאת את הדרך שתסייע להם למצוא את ה'.
אותם מחפשי דרך, שלא הבחינו שליהדות יש לא רק גוף (מצוות מעשיות) אלא גם נשמה (תורת הקבלה), מתעוררים עתה להבין כי הם שגו לגבי מהותה האמיתית של היהדות. הם לא הבינו קודם כי היהדות היא אורגניזם חי שיש לו גם גוף וגם נשמה.
אל הזרם העיקרי של היהדות משתייכים יהודים רבים המאמינים ושמחים בגוף התורה, והדבר טוב מאד כשלעצמו. אולם, אם אנו רוצים שאותם יהודים שנתרחקו מן התורה ומצוותיה יבואו לתבוע מחדש את זהותם היהודית, אנו חייבים להטעימם את טעמה של האמת. אותה אמת ערבה ועמוקה כל כך שמעולם לא שיערו את קיומה במסגרת היהדות. הקבלה, אם כן, היא לעתים קרובות הדרך הטובה ביותר לעורר את נפשות ישראל לשוב אל שורשן האמיתי.
כשיהודים שבים אל דרך התורה באמצעות הקבלה, חשוב ביותר שילמדו ויקבלו את תורת הקבלה ממקור אותנטי ומהימן. לעתים קרובות, קשה למצוא מקור אותנטי – יהיה זה מורה או מסגרת של שיעורים בקבלה – המתאים גם לתלמידים מתחילים.
את החלל הזה ממלאת תורת החסידות. לדוגמה, תנועת חסידות חב"ד מקדמת בברכה את כל המתחילים ומציעה לימודים שכולם נטועים בקבלה המבוססת על הדגם שהתווה מורנו הבעל שם טוב ואשר התפתח בהמשך על ידי אדמו"רי חב"ד.
המיוחד בחסידות חב"ד הוא רגישותה הרבה למקום ממנו מגיע מי שלא גדל כשומר מצוות. חסידי חב"ד ושלוחי הרבי מליובאוויטש יודעים נאמנה כי הדרך לחיים המבוססים על התורה ארוכה ולכל יהודי ואדם באשר הוא מסלול מיוחד משלו.
הקבלה הקלאסית דנה ומנתחת בפירוט רב את סודות הבריאה, שחלקם מופשטים ביותר. יישום התורות האלו בחיי הרוח של האדם הוא התוספת שמוסיפה תורת החסידות על כתבי הקבלה הקלאסיים. החסידות מקשרת את סודות הבריאה לשליחות הנשמה בעולם הזה ולשיפור מדותיהם ומעשיהם של בני האדם (מה שמכונה בקבלה "תיקון"). בימינו, הדבר הטוב ביותר הוא להתחיל את למוד הקבלה דווקא מן הזוית האישית ורבת ההשראה הניתנת על ידי החסידות.
ספר התהלים אומר: "טעמו וראו כי טוב הוי'"[i]. כשבאים ללמוד קבלה, וכך בכל נושא שהוא, צריך קודם כל לאפשר לתלמיד לטעום את טעמו של הנושא. לא די רק לדבר, לכתוב או לקרוא אודות הנושא. המלמד את תורת הקבלה צריך להעביר לתלמידיו את חכמתה הפנימית באופן שיוכלו לטעום את טעמה, היינו לחוות אותה.
פירוש הדבר שאת הקבלה חייבים להציג באופן אותנטי (נאמן לגמרי למקורות) מחד, ומאידך צריך גם להשתמש בביטויים, בשפה ובדוגמאות חוויתיות המתאימות לקהל המאזינים. הצלחת הלימוד נמדדת לא רק לפי מדת יכולתו של התלמיד להפנים את האור, הטוב והמתיקות של הקבלה, אלא גם לפי התגברות רצונו של התלמיד למסור בעצמו את אותו נעם ומתיקות לאנשים אחרים.
(באדיבות גל עיני)
[i]. תהלים לד, ט.
