האריז"ל
הסביר כי ככל שאנו מתקרבים לזמן ביאת המשיח, הפצת לימוד הקבלה נעשית יותר חיונית,
וכפי שהוזכר לעיל: "דוקא בדורות אלו האחרונים, מותר ומצוה לגלות זאת
החכמה".
דברים אלו מבוססים על מאמר הזהר "בהאי
חיבורא דילך, דאיהו ספר הזהר… יפקון ביה מן גלותא ברחמים"[i]
(בספר זה שלך, הוא ספר הזהר… יצאו מן הגלות ברחמים). לימוד פנימיות התורה, כפי
שהיא מתגלה בזהר, יש בכוחו למנוע מאורעות קשים וטראומתיים שהיו אמורים לקרות –
אילולא לימוד זה – על מנת לאפשר לנו לעבור ממצב המודעות הנוכחי שלנו למודעות של
עידן המשיח. למרות זאת הקפיד האריז"ל להציב תנאים מסוימים לאותם אנשים שחשקה
נפשם ללמוד קבלה[ii].
הבעל שם
טוב דגל בשיטה חדשה ומהפכנית. ממפגש רוחני שהיה לו עם נשמתו של משיח, הוא למד
שהגאולה תתממש כאשר מעיינות תורת החסידות שלו (של הבעל שם טוב) יפוצו חוצה, לקצוות הנידחים ביותר.
לאחר מכן, הסביר הבעל שם טוב, כי המונח
"חוצה" מתייחס במיוחד לאותם יהודים שעד עתה לא נחשבו ראויים ללמוד קבלה,
מפאת חסרון בקדושה.
ברור כי הפצת מעיינות הקבלה לנידחים אלה, פירושה לפנות באופן
ספציפי לכל יהודי ויהודי, מבלי להתייחס לרמת שמירת-המצוות שלו או למחויבותו לתורה.
לא זו בלבד, אלא אפילו אינם-יהודים, המבקשים את חכמת הקבלה כדי שיוכלו ליטול חלק
בגאולה, באופן של חסד ורחמים, – יש לפנות גם
אליהם וללמדם את אותם חלקים של חכמה זו השייכים להם[iii].
מכיון שכל הנשמות זקוקות לחכמת הקבלה כדי לחשוף את הפוטנציאל שלהן ולמלא את
שליחותן בעולם, אין יותר שום תנאים מגבילים באשר למי מותר או אסור ללמוד קבלה.
תורת
החסידות היא השלב האחרון בהתגלות הקבלה (בטרם התגלות ה"תורה חדשה" שילמד
מלך המשיח). דפוס ההסברה והפרשנות שלה מאפשר לנו להבין ולהפנים את דברי הזהר
והאריז"ל כפי שלא יכולנו להבינם מעולם. בעוד שקבלת הרמ"ק והאריז"ל עדיין
יחסית תיאורטיות, הרי שתורת החסידות מביאה את לומדי הקבלה לחוות אלוקות באופן
ישיר. החסידות מגלה את עצמות ה' באופן כזה שאפילו אלה הרחוקים מאד מהקב"ה
יכולים לחוות אותה. לכן, חסידות מביאה את הקבלה לכל אדם באשר הוא, יהודי
ושאינו-יהודי, גבר ואשה, צעיר וזקן.
(באדיבות גל עיני)
[i]. זהר ח"ג קכד, ב.
[ii]. אכן, מצד המורה, יש מצוה לגלות את תורת הנסתר
אך ורק לאלה הראויים כבר לשלב אותה בתוך חייהם (אך ראה לקמן הערה 18
לפרק ג). התיאור של מה שנדרש מן התלמיד הראוי מובא בקוים כלליים בהקדמת ספר היסוד של
קבלת האריז"ל, עץ חיים.
[iii]. במיוחד את אותן תורות המתמקדות בתהליך הבריאה
ובהשגחה הפרטית על הכל. וראה בספר Kabbalah and Meditation
for the Nations.
