כט חשון התשע"ח (18.11.2017)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




כל רגע קריטי
כל השתדלות וכל פעולה של הפצת מעיינות החסידות מקרבת את ביאת המשיח. קשה לתאר עד כמה נורא כל רגע נוסף בגלות ועד כמה יקר כל רגע של הקדמת הגאולה. 


|
שתפו:  
מדור התוכן » הלכות בית הבחירה » כלי המקדש


שולחן המקדש
מיקום השולחן ואביזריו: קערותיו, כפותיו, קשותיו, מנקיותיו ולחם הפנים.

מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות)
יז סיון התש"ע (30.05.2010)

מיקום השולחן ואביזריו:

השולחן עמד בצפון אוהל מועד. אורכו – לאורך המשכן, קצהו המערבי – במרחק 5 אמות מפרוכת קודש הקודשים, וקצהו הצפוני – במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הצפוני (ברייתא דמלאכת המשכן).

השולחן נעשה מעצי שיטים, וצופה כולו בזהב טהור. מידות השולחן: אורכו – 2 אמה, רוחבו – 1 אמה, וגובהו – ½1 אמה.

אביזרי השולחן:

ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו (שמות כ"ה, כ"ט)

קערותיו עבור אפית צורת לחם הפנים והשהייתו, יצרו שתי סוגי קערות. (לדעת הרמב"ם, שלשה דפוסים של זהב היו להם – תמידים ומוספים, פרק ה'). אחת של ברזל שבה אפו את לחם הפנים בכל ערב שבת, והשניה של זהב שבתוכה הניחו את לחם הפנים לאחר אפיתו עד לשבת בבקר. בשבת בבקר לקחו את לחם הפנים מקערות הזהב, והניחו על השולחן במשכן. צורת קערות הברזל נעשתה כצורת לחם הפנים, וצורת קערות הזהב נעשתה כתיבה פרוצה, כלאמר, משטח תחתון (בגודל לחם הפנים), בעל שתי דפנות לרוחבו - בגובה שני טפחים.

כפותיו הכפות היו שני בזיכים עשויים מזהב טהור. בתוך כל בזיך שמו קומץ לבונה זכה (תבלין שבשרפתו מפץ ריח טוב). לדעת ר' מאיר הונחו הבזיכים (הכפות) על השולחן בין שתי המערכות של לחם הפנים, (לדעת ר' יהודה הונחו הבזיכים על הלחמים העליונים) בזיך לכל מערכת. בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים (ויקרא כ"ד), היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה . אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן (רש"י, מנחות ז).

קשותיו הקשוות היו מזהב טהור העשוי בצורת חצי צינור חלול. הקשוות הושחלו לחורים שהוכנו עבורם במנקיות (סניפים), ונשענו על דפנות המנקיות. על הקשוות הניחו את לחם הפנים. 28 הקשוות שמשו כמדפים חלולים, וזאת על מנת ליתן רווח בין הלחמים כדי שלא יונחו האחד על השני, וכן לאפשר כניסת אויר בין הלחמים ולמנוע בכך את עיפוש לחם הפנים. (לדעת הרמב"ם, בה"ב, פ"ג, הקשוות הם הסניפים).

מנקיותיו המנקיות הם לוחות מזהב , ברוחב 5 טפחים ובגובה 21 טפחים (כלאמר, ½3 אמה). המנקיות נקראו גם "סניפים". לשולחן היו 4 סניפים, שהועמדו על הארץ בשני קצות אורך השולחן, שנים בכל צד. הסניפים הוצמדו לשולחן באמצעות בדי השולחן. הסניפים בלטו מעל גובה השולחן 12 טפחים (גובה השולחן – 9 טפחים). בגובה הסניפים שמעל השולחן, נקדחו 14 חורים (מנחות צז.) בחמש שורות. בכל שורה נקדחו 3 חורים, ובשורה העליונה נקדחו רק 2 חורים. המרחק בין השורות היה 2 טפחים. לתוך החורים מצד לצד הושחלו 28 הקשוות (חצאי צינור מזהב). ע"י כך נוצרו 5 מדפים חלולים בכל צד (שהמרחק בינהם 2 טפחים). על מדפים אלה הונח לחם הפנים, לחם אחד בכל מדף. במערכה המזרחית הונחו 6 לחמים, וכן במערכה המערבית. הלחם התחתון שבכל מערכה הונח על דף השולחן.

לחם הפנים ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד (במדבר ד') , ולחם המערכה (דברי הימים א, ט').מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות (יומא ל"ה), משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח (מנחות צז.). את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק היצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלאמר שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה. מנחות צד).



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter