א תשרי התשע"ח (21.09.2017)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




חדש
במסכת סנהדרין נאמר שהמשיח ייקרא 'דוד המלך'. זאת משום שתפעם בו נשמתו של דוד המלך. על פי פירוש "אור החיים"  – גם נשמתו של משה רבינו תתמזג באישיות המשיח.


|
שתפו:  
מדור התוכן » הלכות בית הבחירה » הלכות בית הבחירה לרמב"ם


פרק א'
מצוות העשה של בנין הבית וכליו הינה מצווה אחת הכלולה מפרטים רבים. בפרק זה מבאר הרמב"ם את יסודות המצווה. כהקדמה לכך עורך הרמב"ם סקירה של תולדות המקדש ותחנותיו מאז תקופת המשכן במדבר ועד הבית השני.



יז סיון התש"ע (30.05.2010)

א  מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה--שנאמר "ועשו לי, מקדש" (שמות כה,ח); וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו, והיה לפי שעה--שנאמר "כי לא באתם, עד עתה . . ." (דברים יב,ט).

ב  כיון שנכנסו לארץ, העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו.  ומשם באו לשילה, ובנו שם בית של אבנים; ופרסו יריעות המשכן עליו, ולא הייתה שם תקרה.  ושלוש מאות ותשע ושישים שנה, עמד מקדש שילה.  וכשמת עלי, חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש; וכשמת שמואל, חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש.  ומגבעון באו לבית העולמים.  וימי נוב וגבעון, שבע וחמישים שנה.

ג  כיון שנבנה המקדש בירושלים--נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה', ולהקריב בהן קרבן; ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד, ובהר המורייה שבה--שנאמר "ויאמר דויד--זה הוא, בית ה' האלוהים; וזה מזבח לעולה, לישראל" (דברי הימים א כב,א), ואומר "זאת מנוחתי, עדי עד" (תהילים קלב,יד).

ד  בניין שבנה שלמה, כבר מפורש במלכים; וכן בניין העתיד ליבנות--אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר.  ואנשי בית שני--כשבנו בימי עזרא--בנוהו כבניין שלמה, ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.

ה  ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית:  עושין בו קודש, וקודש הקודשים, ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם; ושלושתן נקראין היכל.  ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא עזרה.  והכול נקרא מקדש.

ו  ועושין במקדש שבעה כלים:  מזבח לעולה ולשאר הקרבנות; וכבש שעולים בו למזבח, ומקומו לפני האולם משוך לדרום; וכיור וכנו, לקדש ממנו הכוהנים ידיהם ורגליהם לעבודה, ומקומו בין האולם ולמזבח, משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש.

ז  ומזבח לקטורת, ומנורה, ושולחן; ושלושתן בתוך הקודש, לפני קודש הקודשים.  [ז] המנורה בדרום משמאל הנכנס, ושולחן מימין שעליו לחם הפנים; ושניהם בצד קודש הקודשים מבחוץ.  ומזבח הקטורת משוך מבין שניהם, לחוץ.

ח  ועושין בתוך העזרה גבולין--עד כאן לישראל, עד כאן לכוהנים; ובונים בה בתים לשאר צורכי המקדש, כל בית מהם נקרא לשכה.

ט  [ח] כשבונין ההיכל והעזרה, בונין באבנים גדולות; ואם לא מצאו אבנים, בונין בלבינים.  ואין מפצלין את אבני הבניין בהר הבית--אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ, ואחר כך מכניסין אותן לבניין:  שנאמר "אבנים גדולות אבנים יקרות, לייסד הבית--אבני גזית" (מלכים א ה,לא), ואומר "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו" (מלכים א ו,ז).

י  [ט] ואין בונין בו עץ בולט כלל, אלא או באבנים או בלבינים וסיד; ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה, אלא של אבנים או לבינים.  [י] ומרצפין כל העזרה באבנים יקרות.  ואם נעקרה אבן--אף על פי שהיא עומדת במקומה--הואיל ונתקלקלה, פסולה; ואסור לכוהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה, עד שתיקבע בארץ.

יא  ומצוה מן המובחר לחזק את הבניין ולהגביהו כפי כוח הציבור, שנאמר "ולרומם את בית אלוהינו" (ראה עזרא ט,ט).  ומפארין אותו, ומייפין כפי כוחן:  אם יכולין לטוח אותו כולו בזהב, ולהגדיל במעשיו--הרי זו מצוה.

יב  אין בונין את המקדש בלילה, שנאמר "וביום, הקים את המשכן" (במדבר ט,טו)--ביום מקימין, לא בלילה; ועוסקין בבניין מעלות השחר, עד צאת הכוכבים.  והכול חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם--אנשים ונשים, כמקדש המדבר; ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבניין.  ואין בניין מקדש דוחה יום טוב.

יג  המזבח, אין עושין אותו אלא בניין אבנים.  וזה שנאמר בתורה "מזבח אדמה, תעשה לי" (שמות כ,כ), שיהיה מחובר באדמה--שלא יבנוהו לא על גבי כיפין, ולא על גבי מחילות; וזה שנאמר "ואם מזבח אבנים" (שמות כ,כא)--מפי השמועה למדו שאינו רשות, אלא חובה.

יד  כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן, כסכין של שחיטה--הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר "אבנים שלמות תבנה, את מזבח ה'" (דברים כז,ו).  ומהיכן היו מביאין אבני מזבח:  מן בתולת הקרקע חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה ובניין ומוציאין ממנו האבנים, או מן הים הגדול, ובונין בהן.

טו  וכן אבני ההיכל והעזרות, שלמות היו. ואבני היכל ועזרות שנפגמו, או שנגממו--פסולות; ואין להן פדיון, אלא נגנזים.

טז  כל אבן שנגע בה הברזל--אף על פי שלא נפגמה--פסולה לבניין המזבח ובניין הכבש, שנאמר "כי חרבך הנפת עליה, ותחללהא" (שמות כ,כא).  והבונה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש--לוקה, שנאמר "לא תבנה אתהן גזית" (שם); והבונה אבן פגום, עובר בעשה.

יז  אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל, אחר שנבנית במזבח--אותה האבן פסולה, והשאר כשרות.  ומלבנין את המזבח פעמיים בשנה, בפסח ובחג; וכשמלבנין אותו, מלבנין במפה, אבל לא בכפיס של ברזל, שמא ייגע באבן ויפסול.

יח  אין עושין מדרגות למזבח, שנאמר "ולא תעלה במעלות, על מזבחי" (שמות כ,כב):  אלא בונין כמו תל בדרומו של מזבח, מתמעט ויורד מראש המזבח עד הארץ; והוא הנקרא כבש.  והעולה במעלות על המזבח, לוקה.

יט  וכן הנותץ אבן אחת מן המזבח או מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח, דרך השחתה--לוקה, שנאמר "וניתצתם את מזבחותם . . . לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ג-ד).

כ  המנורה וכליה, והשולחן וכליו, ומזבח הקטורת וכל כלי השרת--אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד; ואם עשו אותם של עץ או עצם או אבן או של זכוכית, פסולין.  היו הקהל עניים, עושין אותן אפילו של בדיל; ואם העשירו, עושין אותן של זהב:  אפילו המזרקות והשפודין והמגרפות של מזבח העולה, והמידות--אם יש כוח בציבור, עושין אותן של זהב; אפילו שערי העזרה--מחפין אותן זהב, אם מצאה ידם.

כא  אין עושין כל הכלים מתחילתן, אלא לשם הקודש; ואם נעשו מתחילתן להדיוט, אין עושין אותן לגבוה.  וכלי גבוה--עד שלא נשתמש בהן גבוה, רשאי להשתמש בהן הדיוט; ומשנשתמש בהן גבוה, אסורין להדיוט.  אבנים וקורות שחצבן מתחילה לבית הכנסת, אין בונין אותן בהר הבית.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter