שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
מי נקרא באמת בן-חורין בדעותיו – זה שנשמע לצו מצפונו האישי וחי על-פיו, או זה שנכנע לצווי האופנה שמכתיבה החברה? דומה שהתשובה די ברורה
כ סיון התשע"ח (03.06.2018)
אחד הגורמים היותר משפיעים על האדם זו החברה. החברה מעצבת לו דפוסי-חשיבה, בונה לו סולם ערכים, ובעצם, מבלי שישים לב, היא מנהלת לו את החיים. מה המקצוע שכדאי לבחור, איזו מכונית לרכוש, עם איזה ביגוד ללכת, מה תהיה התעסוקה בשעות שמחוץ לעבודה. אפילו ילדים קטנים, שמטבעם פחות מודעים למה שיאמרו ומה שיגידו, בוחרים את המילוי לכריך לפי טעמם של חבריהם. בכל צעד בחיים נשקלת דעת הידידים והמכרים, גם כי חשובה ההערכה שלהם וגם כי הדעה האישית משתכנעת שכך אכן נאה ומשתלם.
מעטים היום האנשים שלא נותנים לעצמם להיות מושפעים מהסביבה. יבדוק כל אחד כמה מבין האנשים שהוא מכיר, שומרים על עקרונות ומחוסנים בדעתם מפני לחצים חברתיים. שלא לדבר על אנשים שמהינים לצאת חוצץ נגד מה שמקובל, רק מכוחו של ביטחון פנימי בצדקת הרעיון – אלה הם בבחינת בל ייראה ובל יימצא. כדי לשחות נגד הזרם יש צורך בהרבה אומץ-לב, הרבה תעוזה, והמצרכים האלה נדירים מאוד מאז ומתמיד, קל וחומר בחברה הנהנתנית של ימינו.
***
כאשר מתבוננים מבעד לראי המציאות הזו בקורות פרשת-השבוע, מתפעמים שבעתיים לנוכח צעדם האמיץ של יהושע בן-נון וכלב בן יפונה. שניים מתוך תריסר המרגלים שנשלחו על-ידי משה-רבינו לתור את ארץ-ישראל. שני אלו, לא רק שלא היו שותפים לקשר הבוגדני של חבריהם לדבר סרה על הארץ – הם אף יצאו חוצץ נגדם. כאשר חזרו מהשליחות וכל חבריהם הסיתו את העם נגד העלייה לארץ, ולמרבה הצער הצליחו – עמדו יהושע וכלב מנגד ובדברים חוצבי להבות ניסו להשיב את אמון העם למשה.
שוו בנפשכם באיזה לחץ הם עמדו: שני אנשים בודדים מול ים של רבבות אנשים משוסים ונרגנים. נרגנים עד כדי כך, שאך שמעו ההמוני ם כי אלה חושבים אחרת מהם, מיד הטיחו לעברם מטר אבנים! מכל מקום, לא החשו יהושע וכלב ולא נכנעו ללחץ החברתי. ביטחונם הפנימי בצדקת דרכם היה עצום ומאומה לא שינה את דעתם היצוקה.
מאין באמת הם שאבו כוחות כה איתנים? – מאמונתם הבלתי-מסויגת במשה-רבינו, נביא-השם. רק אמונה מסוגלת לפתח תעצומות-נפש אדירות כמו אלה שניחנו בהם השניים, והיא זו שנתנה להם את הכוחות לשחות בדד נגד הזרם.
***
מי אפוא נקרא באמת בן-חורין בדעותיו – זה שהולך בדרכם של יהושע וכלב, נשמע לצו מצפונו האישי וחי על-פיו, או זה שנכנע לצווי האופנה שמכתיבה החברה? ברור שהראשון הוא המשוחרר ולא השני. רק אנשים מהסוג הראשון יכולים לומר כי דעתם אכן שייכת להם. לאנשים מהסוג השני אין בעצם דעה אישית. זו דעת החברה שהשתלטה עליהם ושללה מהם את חירות החשיבה וההתנהגות.
יהודי שרוצה לטעום חירות אמתית – שיגלה ויעצים את מאגר האמונה הטבעי שבנשמתו. אמונה בקדוש-ברוך-הוא, ובנביאיו שבכל דור ודור. האמונה היא המצפון האישי האמתי של כל יהודי, וכמו אצל יהושע וכלב, חוסנה הוא האמצעי הבלעדי שמבטיח הינתקות מהתלותיות החברתית ועמידה בפני לחצים.
וזהו סוד עמידותם של החסידים, שבתוכם בוערת אמונה לוהטת בנביא-השם שבדורנו, הרבי מליובאוויטש. החסידים מאמינים בכל נימי נפשם בדברי קדשו של הרבי, כי אנו נהיה הדור הראשון לגאולה וכי התהליכים המובילים אל הגאולה נמצאים כבר בעיצומם וכי האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד (כלומר, הרבי עצמו) יתגלה לעין-כול כמלך המשיח – והאמונה העזה מעניקה לנו את הכוח לחיות בנאמנות יצוקה למצפונם האישי. המצפון היהודי האמתי, המאמין במשיח ומבטיח: "אחכה לו בכל יום שיבוא".
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il