"שלום. קוראים לי יעקב. הגעתי אליך דרך כתבה שהתפרסמה עליכם בעיתון. הייתי רוצה לקבל את הצופן האישי שלי. רגע, אני מדבר עם הרב אליהו קיי?".
 
הרב קיי עובד במכון אסנט בצפת, המציע למבקריו העשרה בשלל תחומים ביהדות. לרב קיי תפקיד מרתק במיוחד: פענוח הצופן האישי על-פי התנ"ך והקבלה. תפקיד זה הוא שהביא את יעקב, אחד מתוך אלפים, להתקשר אל הרב קיי. בהמשך השיחה, חשף יעקב את שמו המלא ופרטים אישיים נוספים, אך ביקש שלא לתת לו פומביות יתרה.
 
הרב קיי ביקש את שמו המלא של יעקב ואת תאריך הלידה. דרך תוכנת מחשב וידא מה הייתה פרשת-השבוע בעת לידתו של יעקב, ובאמצעות תוכנה אחרת – הצליח לאתר את שמו של יעקב באותה פרשה בשיטת הדילוגים. כלומר, בהפרשים זהים בין אות לאות.
 
"ראה", אמר הרב קיי ליעקב. "אני מזהה כי אחת מאותיות שמך מופיעה בפסוק העוסק בהסרת שומן החלב מעל כליות בהמה שהובאה קרבן".
 
הרב קיי חיכה למין המהום של תגובה מצד בן שיחו, בטרם ימשיך, אך לא שמע כל קול. כבר עלתה בו מחשבה שהשיחה נותקה. "יעקב?".
 
כעת שמע מין הברה, משהו שנשמע כהשתנקות מבכי. הרב קיי קלט כי כנראה הדברים זעזעו משום מה את האיש. הוא המתין מעט, אחר הוסיף להסביר את משמעות הכליות על-פי תורת הקבלה. "הכליות מוגדרות כיועצות ומקבילות לספירות הרוחניות נצח והוד. אדם שהכליות שזורות בצופן שלו, משמע כי ניחן ביכולת לייעץ ולהדריך".
 
יעקב לא יכול שלא לקטוע את הרב קיי בהתרגשות. הוא אכן עובד לפרנסתו כיועץ בחברת הייטק.
 
"לכליות", המשיך הרב קיי להרצות, "יש גם קשר להולדת ילדים". הרב הוסיף ופרט, ולגמרי לא שיער עד כמה כל מילה בדבריו קולעת לקורות חייו של יעקב.
 
יעקב הקים את ביתו לפני כחצי יובל. הוא מגיע מרקע דתי לאומי, ומיד לאחר החתונה יצא עם רעייתו לירח דבש בארצות-הברית. מכרות חסידות חב"ד השפיעו על אשתו ש'לא יעזו' לפסוח על ביקור בחצר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, ואכן הם לא העזו.
 
בבוקרו של יום ראשון אחד, היום בשבוע בו חילק הרבי דולרים לברכה וצדקה, הגיעו בני הזוג הטרי לקבל שטר ולהתברך. 'ברכה והצלחה' איחל הרבי לכל אחד משניהם. לאישה העניק הרבי דולר נוסף באומרו: 'זה בעבור הילדים'. הייתה זו עבורם חוויה עילאית. במיוחד הברכה לילדים אפפה אותם בשמחה ואושר. 
 
אלא שחלפה שנה – והברכה טרם התממשה. גם כעבור שנתיים ושלוש היא התמהמהה מלהתממש. יעקב ורעייתו נעזרו בטיפולים רפואיים בשלל שיטות, אך אף אחד מהם לא הועיל להם. הייאוש החל לכרסם בלבם. 'איה היא ברכת הרבי?', שאלו זה את זו לא פעם, ולא היה מי שישיב להם.
 
בשנים האחרונות נוצר קשר טוב בין יעקב לבין בית חב"ד הסמוך למקום מגוריו. הוא התחבר מאוד לשליח המקומי של הרבי, העריכו והשתדל לסייע לו בכל מה שרק יכול.
 
היה זה לפני כארבע שנים. השליח התכונן לנסוע אל הרבי והציע לבאי בית חב"ד לשלוח עמו מכתבים לרבי. "נו, יעקב", פנה אליו ישירות, "כתוב את מה שמעיב על לבך". כוונתו הטובה של השליח הייתה ברורה, אך יעקב דחה את ההצעה. "כבר קיבלתי ברכה – והיא לא עזרה", הגיב בטון קצת מריר.
 
ביום הטיסה של השליח, התחרט יעקב והחליט לכתוב משהו, אך רק לאחר שהשליח הבטיח לו כי יקרא בסמוך לחדרו של הרבי כל מה שיכתוב. המשפט שכתב היה קצר וחד: 'רבי יקר, הבטחת לי הבטחה ולא קיימת אותה!'.
 
כשבוע לאחר שהשליח שב מהרבי, שם אכן קיים את הבטחתו ליעקב, החל יעקב לסבול ממחושים חזקים בגבו. בדיקות מקיפות ורציניות גילו גידול ממאיר באחת הכליות.
 
ההערכה הרפואית הייתה כי הגידול קיים כבר שנים רבות, ומשום-מה כעת התעורר והחל לגדול. החוטים הובילו לכיוון תקופת השירות הצבאי של יעקב. במסגרת שירותו בקומנדו הימי ביצע צלילות רבות בנחל קישון בחיפה, וכנראה שפכי תעשייה מזהמים, שהיו בעבר חלק אינטגראלי ממימי הנחל, הנביטו את ניצני הגידול.
 
רופאים שכנעו את יעקב כי הטוב ביותר למענו הוא להיכנס לניתוח להסרת הגידול. יעקב נותח בהצלחה, תודה לא-ל, וגם ההחלמה מהניתוח הייתה מוצלחת ומהירה במיוחד. ואז, ללא הודעה מוקדמת, נחתה על יעקב ההפתעה המתוקה ביותר שיכולה להיות: נודע לו כי הוא ורעייתו עומדים לחבוק את חלום חייהם!
 
"בדיוק כמו שתיארת לי את מה שמוסבר בחסידות", אמר יעקב לרב קיי כשדמעות שבות לחנוק את גרונו. "בכל השנים, הגידול העיק על הכליות והפריע לאפשרות שיהיו לנו ילדים. ברגע שהוסר הגידול – נפתחה הדרך להתממשות ברכת הרבי".
 
בתאריך י' בשבט, היום בו קיבל הרבי את תפקידו כרבי, נולדו ליעקב ורעייתו תאומים בנים, חמודים ומקסימים.