רב הונא השתייך לדור השני של האמוראים בבבל. הוא היה תלמידו של רב. כאשר נפטר רב מן העולם היה רב הונא בן שלושים שנה, ולמרות שהיו בבבל תלמידי חכמים מבוגרים ממנו נקבע כי רב הונא ימלא את מקומו כראש ישיבת סורא.
רב הונא השתייך לדור השני של האמוראים בבבל. הוא היה תלמידו של רב. כאשר נפטר רב מן העולם היה רב הונא בן שלושים שנה, ולמרות שהיו בבבל תלמידי חכמים מבוגרים ממנו נקבע כי רב הונא ימלא את מקומו כראש ישיבת סורא.
אולם, כל עת שחי שמואל ועמד בראש הישיבה בנהרדעא, הכירו בו כל גדולי ישראל שבבבל כסמכות תורנית עליונה, ומחת כבודו לא מינו את רב הונא למלא את מקום רב.
שבע שנים לאחר פטירתו של רב נפטר גם שמואל, ואז דנו חכמי ישראל בבבל במשך שלושה שנים את מי למנות כמנהיג. בפניהם עמדו שלוש אפשרויות: רב הונא שהיה בן שלושים ושבע ומוצאו ממשפחת ה"ריש גלותא"; רב ירמיה בר אבא, שהיה אף הוא מחשובי תלמידי רב; או רב יהודה שהיה מבוגר מרב הונא.
השאלה שעמדה בפני החכמים היתה לא רק מי יתמנה כראש הישיבה, אלא גם היכן יקבע הלה את מקומו: בסורא, מקום מגורי רב, או בנהרדעא, מקום מגורי שמואל.
ההחלטה נפלה בסופו של דבר על רב הונא שהתמנה כריש מתיבתא והיה לסמכות התורנית העליונה בבבל, והעיר סורא נקבעה למקום הישיבה הגדולה. רבי ירמיה בר אבא נבחר כראש הישיבה בעיירה סמוכה, ואילו רב יהודה ייסד אז ישיבה חדשה בפומבדיתא שהתפרסמה חיש מהר כישיבה גדולה ומפורסמת.
לא ידוע לנו רבות על מוצאו של רב הונא, מלבד העובדה שהוא הגיע ממשפחת ה"ריש גלותא".
מלבד גודל חכמתו הצטיין רב הונא במידות נעלות ובמיוחד בנדיבות ליבו. תורה וגדולה שכנו אצלו במקום אחד והוא היה עשיר גדול.
אך לא תמיד היו כך פני הדברים. קודם לכן, כאשר היה תלמיד אצל רב היה עני מרוד והתעסק בחקלאות: חרש את האדמה, השקה אותה בכוחות עצמו ואף רעה את בהמותיו.
מלבד גודל חכמתו, הצטיין רב הונא במידות נעלות ובמיוחד במצות הצדקה. תורה וגדולה שכנו אצלו על שולחן אחד,וכן היו אצלו כל אותן המעלות הניצרכות למנהיג בישראל.
המעניין הוא כי בתחילה, בהיותו תלמיד אצל רב, הי'ה רב הונא עני מרוד, הוא התעסק אז בחקלאות: חרש בעצמו את האדמה, השקה אותה בכוחות עצמו, והוא בעצמו רעה את בהמותיו. פעם הוא שב מן השדה כשמגריפה על שכמו, ופגש אותו אחד מתלמידי החכמים בשם רב הונא בר חנילאי וביקש ממנו שירשה לו לשאת עבורו את המגריפה. "אם אתה רגיל לשאת כלים אלו בעירך, אתן לך; אך אם לא, אינני רוצה להתכבד בקלונך" השיב לו רב הונא.
כאשר מצבו הכספי הלך והתדרדר, הגיעו הדברים לכדי כך שלא היה לו יין לקידוש. הלך רב הונא ומישכן את אבנטו ותמורת הכסף שקיבל רכש יין. כשהבחין רב בדבר ושאלו לפשר הדברים, סיפר לו רב הונא שהוא נאלץ לעשות זאת מחוסר אמצעים, ורב בירכו כי יברכו ה' בעושר כה מופלג עד שיוכל ללכת בבגדי קטיפה.
ברכתו של רב התקיימה, עסקיו של רב הונא החלו לשגשג והוא היה לעשיר מופלג.
קרה וארבע-מאות חביות יין החמיצו במרתפיו של רב הונא. חבריו החכמים יעצוהו לפשפש במעשיו, אולי שגה בדבר מה ולפיכך נענש מאת האלוקים בהפסד כספי גדול כל-כך.
"האם חשוד אני בעיניכם שנהגתי שלא כהוגן" תמה רב הונא.
"והאם חשוד בורא העולמים להפסיד ממון ישראל על לא דבר"? השיבו לו חבריו בשאלה.
- "אם כן, אבקשכם שתאמרו לי אם שמעתם עלי דבר שאינו כראוי ואתקן את דרכי".
חבריו סיפרו לו כי שמעו שרב הונא לא מעניק לאריסו (פועל המקבל משכורת בחלק מסויים מתנובת השדה) חלק בעצי הגפן הנזמרים. הוא אכן מעניק לו פרות, אבל לא זמורות עצים כפי שמגיע לו.
"אך אריסי זה גנב הוא"! תמה רב הונא. "הוא לוקח לעצמו את כל הענפים, וכמעט שלא משאיר עבורי דבר"! למרות זאת הוא החליט לחלוק את ענפי העצים עם אריסו, כדי שלא יצטרך לשלוח ידו בגניבה. ההצלחה שוב האירה לו פנים, ומחיר יין חמוץ עלה עד שלא הפסיד מאומה.
הצלחתו של רב הונא עשתה לה כנפיים עד שאמרו שכל מי שרואה את רב הונא בחלום יזכה לניסים.
פעם פרצה שריפה בעירו, אך בשכונתו השריפה לא פגעה כלל. תושבי העיר חשבו כי השכונה ניצלה בשל זכותו של רב הונא, אך נאמר להם בחלום כי הצלה זו היא עניין פעוט לנוכח מעלותיו; הצלת השכונה באה בזכות אישה אחת שהיתה מסיקה כל השבוע את התנור ונותנת לשכנותיה להשתמש בתנור המוסק בעציה. מסיפור זה ניתן לראות את גודל מעלת הצדקה.
כאשר רב הונא נתמנה לראשות המתיבתא במקום רב, הכירו בו כולם כסמכות התורנית העליונה ביותר. גם חבריו כרב ירמיה בר אבא, רב יהודה ורב נחמן שהיו ראשי ישיבות בזכות עצמם, היו באים אל ישיבתו והיו שולחים אליו את שאלותיהם. אחד מגדולי תלמידיו-חבריו היה רב חסדא, אותו העריך רב הונא במאוד בשל חריפותו וחסידותו. לעיתים תכופות היה שולח רב הונא את בנו רבה כדי שישתעשע עם רב חסדא בדברי תורה.
גם רבי אליעזר, שהיה גדול חכמי ישראל שבארץ ישראל באותם הימים, הכיר ברב הונא כגדול ממנו בתורה.
הישיבה של רב הונא היתה גדולה מאוד ולמדו בה שמונה מאות תלמידים, כאשר כל הוצאותיהם כוסו מכיסו הפרטי של רב הונא. מלבדם היו אלפי תלמידים שבמשך חודשיים בשנה הגיעו לישיבה שם נבחנו על לימודיהם. לרב הונא היו 13 אמוראים שסייעו לו ללמד תורה לרבים.
רב הונא הצטיין בצדקותו הגדולה ובמידותיו הנעלות. הוא לא התגאה בתורתו או בעושרו, תמיד התעניין במצבם הדחוק של העניים ודאג לפרנס אותם.
הוא נפטר בגיל מבוגר – למעלה מגיל שמונים. על פי בקשתו, ארונו הובא לארץ ישראל שם נקבר ליד רבי חייא. גדולי החכמים שבארץ ישראל, רב אמי ורב אשי, באו לפגוש את ארונו. כאשר הארון הונח במערת רבי חייא ובניו, ירד עמוד אש מן השמיים והמלווים הסתלקו מן המערה.
את מקומו של רב הונא מילא תלמידו המובהק רב חסדא, אך הדבר אירע רק לאחר שרב יהודה נפטר, שנתיים לאחר מכן.
