הב"ח נחשב סמכות בלתי מעורערת באותם ימים אפופי צרות. תשובותיו, שהשיב בהלכה, הן אוצר בלום של מידע, ממנו אפשר ללמוד על החיים היהודיים של התקופה בכלל ועל בעיותיה המיוחדות של יהדות אירופה בפרט.
רבי יואל סירקיס, הידוע בכנויו ״הב״ח״ ע״ש חיבורו העיקרי ״בית חדש״ נחשב בין גדולי הגאונים של תקופתו. הוא היה תלמידו של רבי שלמה מלובלין ועד מהרה זכה לשם של למדן ומורה הוראה בזכות עצמו.
לאחר ששרת כרב בקהילות אחדות, ביניהן בריסק, נבחר לעמוד בראש קהילת קרקוב. כאן הוא בילה את השנים הטובות והפוריות ביותר של חייו, במאמץ ללא לאות לחינוך הדור הצעיר.
מבחינה חומרית — גשמית שפר חלקו של רבי יואל סירקיס יותר מרבים מבני תקופתו. הוא היה בעל רכוש גדול והשתמש ברכושו לדאוג לכך, שמאות התלמידים שלמדו בישיבתו, לא יסבלו כל מחסור. הוא החזיק אותם על חשבונו וכל מחסורם היה עליו, כדי להבטיח להם אפשרות להקדיש את כל חייהם, זמנם וכחם אך ורק ללמוד התורה. הוא היה במצב מאושר, בו יכול היה ללמוד וללמד תורה במשך ששים שנים שלמות והוא דאג לא רק לתלמידיו הרבים, אלא גם לאותם מאות תלמידי־חכמים, שבאו מרחוק ומקרוב, כדי ללמוד תורה מפיו ולשאול ממנו עצה והדרכה.
הוא נחשב סמכות בלתי מעורערת באותם ימים אפופי צרות. תשובותיו, שהשיב בהלכה, הן אוצר בלום של מידע, ממנו אפשר ללמוד על החיים היהודיים של התקופה בכלל ועל בעיותיה המיוחדות של יהדות אירופה בפרט.
בין תשובותיו המפורסמות ביותר אנו מוצאים את זו שהשיב לראשי הקהילה הספרדית באמסטרדם, אשר קבלו באזניו על אחד מפקידי הקהילה, המגלה נטיות של התבוללות, מעלה את הפילוסופיה בחשיבותה מעל ללמודים המסורתיים ומבטל את הקבלה מכל וכל. בתשובתו מגנה רבי יואל סירקיס בחריפות את לימוד הפילוסופיה ומשבח את הקבלה כיסוד מוסד להבנת היסודות של האמונה היהודית. לימודים חילוניים, הוא אומר׳ מורידים את לומדיהם מדרך המלך ומוליכים להבנה מסולפת של מורשתנו הדתית.
גישתו זו של הב״ח לגבי הנושא היא חשובה עד מאד, במיוחד לאור השפעתו הגדולה בקרב בני דורו, וכן לאור סכנת החילוניזציה בקרב הנוער היהודי, שפשתה באותם ימים. היה זה בתקופה בה הרסה הרפומציה הנוצרית את יסודותיו של המבנה הדתי האיתן, שציין את ימי הבינים ואין זה סוד, כי לתהליך זה היתה השפעה מסויימת, גם לגבי האמונה היהודית. רבי יואל סירקיס עשה הכל, הן כמורה דרך של הדור הצעיר והן כמנהיג רוחני של קהילתו, כדי לקדם את פני הרעה. במקום לבזבז כח ומאמצים בפלפול אין סופי, כפי שעשו זאת רבים מבני דורו, התמסר הב״ח ללמוד ההלכה.
מכאן שחבורו העיקרי היה פירוש לארבע חלקי הטור. רבי יואל סירקים הכיר היטב את יצירתו הגדולה של רבי יוסף קארו, שנפטר בערך בזמן שהוא נולד, ואשר ליצירתו ״השולחן ערוך״, קדם ה״בית־יוסף״. רבי יואל סירקיס משבח את ה״בית יוסף״ שיצירתו ״האירה את עיניהם של ישראל... ופתחה דלתות אמת וצדק... להבנת דרכם ושיטותיהם של תלמידי חכמים ופוסקים לדורותיהם״. אולם יחד עם זאת הוא הרגיש צורך בחיבור נוסף, מעין פרוש, שימלא את אשר הותיר רבי יוסף קארו.
ואכן, אם לשפוט לפי פירושו של רבי יואל סירקיס, ״בית חדש״, נמצא כי היה בהחלט מקום לפרוש חדש זה ״הב״ח״ דן בסוגיות מתוך אספקטים חדשים, ומוסיף ומאיר ענינים שונים, אך אינו מגיע להחלטות חדשות. הוא מודיע וחוזר ומודיע, כי כל רצונו בחיזוק וביצור בנינו החזק של ה״בית יוסף״ ולא לבוא במקומו.
הוכחה נוספת לבקיאותו המופלגה של הב״ח ודאגתו היתרה לפרטים קטנים ולתיקון שגיאות, יכול לשמש פרושו על חלק גדול של התלמוד, הנקרא ״הגהות הב״ח״ זהו פירוש התורם רבות להבנה טובה של הסוגיה התלמודית והוא מגלה נסתרות ומאיר על סתומות. פרוש זה קצר מאוד, מכיל הערות בסגנון טלגרפי, אולם יחד עם זאת זהו אחד המכשירים החשובים ביותר של לומדי הגמרא.
רבי יואל סירקיס גם עשה רבות לעידוד לימוד התנ״ך, השפה העברית והדקדוק, ודבר זה ניכר היטב אצל תלמידיו המרובים.
