ט תשרי התשפ"א (27.09.2020)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




מעלת השמחה
שמחה כשהיא לעצמה אינה מצווה ועצבות בפני עצמה אינה עבֵרה; אבל לגבהים שאליהם מביאה השמחה אי-אפשר להגיע על-ידי שום מצווה, ואילו לבאר-שחת שאליה מדרדרת העצבות לא מגיעים על-ידי שום עבֵרה.
 


|
שתפו:  

מציג שיעורים ליום רביעי י תשרי ה'תש"פ הצג השיעור להיום

הלכות קדוש החודש פרקים טו-יז



הלכות קידוש החודש


פרק טו


הלכה א: אם תרצה לידע מקום הירח האמתי בכל יום שתרצה, תוציא תחלה אמצע הירח לשעת הראייה לאותו הלילה שתרצה, וכן תוציא אמצע המסלול ואמצע השמש לאותו העת, ותגרע אמצע השמש מאמצע הירח, והנשאר תכפול אותו, וזה הוא הנקרא מרחק הכפול.

הלכה ב: וכבר הודענו שלא באנו בכל אלו החשבונות שעשינו בפרקים אלו אלא לדעת ראיית הירח, ולעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראייה שיראה בה הירח אלא מחמש מעלות עד שתים וששים מעלות, ואי אפשר שיוסיף על זה ולא יגרע ממנו.

הלכה ג: והואיל והדבר כן, התבונן במרחק זה הכפול, אם יהיה המרחק הכפול חמש מעלות או קרוב לחמש אין חוששין לתוספת ולא תוסיף כלום, ואם יהיה המרחק הכפול משש מעלות עד אחת עשרה מעלות תוסיף על אמצע המסלול מעלה אחת, ואם יהיה המרחק הכפול משתים עשרה מעלות עד שמונה עשרה מעלות תוסיף על אמצע המסלול שתי מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול מתשע עשרה מעלות עד ארבע ועשרים מעלות תוסיף על אמצע המסלול שלש מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול מחמש ועשרים מעלות עד אחת ושלשים מעלות תוסיף על אמצע המסלול ארבע מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול משתים ושלשים מעלות עד שמונה ושלשים מעלות תוסיף על אמצע המסלול חמש מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול מתשע ושלשים מעלות עד חמש וארבעים מעלות תוסיף על אמצע המסלול שש מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול משש וארבעים מעלות עד אחת וחמשים מעלות תוסיף על אמצע המסלול שבע מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול משתים וחמשים מעלות עד תשע וחמשים מעלות תוסיף על אמצע המסלול שמונה מעלות, ואם יהיה המרחק הכפול מששים מעלות עד שלש וששים מעלות תוסיף על אמצע המסלול תשע מעלות, ומה שיהיה אמצע המסלול אחר שתוסיף עליו מעלות אלו הוא הנקרא מסלול הנכון.

הלכה ד: ואחר כך תראה כמה מעלות הוא המסלול הנכון, אם היה פחות ממאה ושמונים מעלות תגרע מנת המסלול הזה הנכון מאמצע הירח לשעת הראייה, ואם היה המסלול הנכון יתר על מאה ושמונים מעלות עד שלש מאות וששים תוסיף מנת זה המסלול הנכון על אמצע הירח לשעת הראייה, ומה שיהיה האמצע אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו הוא מקום הירח האמתי לשעת הראייה.

הלכה ה: ודע שאם יהיה המסלול הנכון מאה ושמונים בשוה או שלש מאות וששים בשוה אין לו מנה, אלא יהיה מקום הירח האמצעי לשעת הראייה הוא מקומו האמתי.

הלכה ו: וכמה היא מנת המסלול, אם יהיה המסלול הנכון עשר מעלות תהיה מנתו חמשים חלקים, ואם יהיה המסלול הנכון עשרים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ושמונה ושלשים חלקים, ואם יהיה שלשים תהיה מנתו שתי מעלות וארבעה ועשרים חלקים, ואם יהיה ארבעים תהיה מנתו שלש מעלות וששה חלקים, ואם יהיה חמשים תהיה מנתו שלש מעלות וארבעה וארבעים חלקים, ואם יהיה ששים תהיה מנתו ארבע מעלות וששה עשר חלקים, ואם יהיה שבעים תהיה מנתו ארבע מעלות ואחד וארבעים חלקים, ואם יהיה שמונים תהיה מנתו חמש מעלות, ואם יהיה תשעים תהיה מנתו חמש מעלות וחמשה חלקים, ואם יהיה מאה תהיה מנתו חמש מעלות ושמונה חלקים, ואם יהיה מאה ועשר תהיה מנתו ארבע מעלות ותשעה וחמשים חלקים, ואם יהיה מאה ועשרים תהיה מנתו ארבע מעלות וארבעים חלקים, ואם יהיה מאה ושלשים תהיה מנתו ארבע מעלות ואחד עשר חלקים, ואם יהיה מאה וארבעים תהיה מנתו שלש מעלות ושלשה ושלשים חלקים, ואם יהיה מאה וחמשים תהיה מנתו שתי מעלות ושמונה וארבעים חלקים, ואם יהיה מאה וששים תהיה מנתו מעלה אחת וששה וחמשים חלקים, ואם יהיה מאה ושבעים תהיה מנתו תשעה וחמשים חלקים, ואם יהיה מאה ושמונים בשוה אין לו מנה כמו שאמרנו אלא מקום הירח האמצעי הוא המקום האמתי.

הלכה ז: ואם יהיה המסלול הנכון יתר על מאה ושמונים מעלות, תגרע אותו משלש מאות וששים ותדע מנתו כדרך שעשית במסלול השמש, וכן אם יהיו במנין המסלול אחדים עם העשרות תקח מן היתר שבין שתי המנות כפי האחדים, כדרך שביארנו במסלול השמש במנות שלו כך תעשה במסלול הנכון במנות שלו.

הלכה ח: כיצד הרי שרצינו לידע מקום הירח האמתי בתחלת ליל ערב שבת שיומו שני לחדש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר, ומנין הימים הגמורים מתחלת ליל העיקר עד תחילת ליל זה שאנו רוצים לידע מקום הירח האמתי בו תשעה ועשרים יום, תוציא אמצע השמש תחלה לליל זה, יצא לך אמצעה חמש ושלשים מעלות ושמונה ושלשים חלקים ושלש ושלשים שניות, סימנם ל"ה ל"ח ל"ג, ותוציא אמצע הירח לשעת הראייה לעת זו, יצא לך אמצעו שלש וחמשים מעלות וששה ושלשים חלקים ותשע ושלשים שניות, סימנם נ"ג ל"ו ל"ט, ותוציא אמצע המסלול לעת זו יצא לך אמצעו מאה ושלש מעלות ואחד ועשרים חלקים ושש וארבעים שניות, סימנם ק"ג כ"א מ"ו, תגרע אמצע השמש מאמצע הירח ישאר שבע עשרה מעלות ושמונה וחמשים חלקים ושש שניות, וזה הוא המרחק, תכפול אותו יצא לך המרחק הכפול חמש ושלשים מעלות ושש וחמשים חלקים ושתים עשרה שניות, סימנם ל"ה נ"ו י"ב, לפיכך תוסיף על אמצע המסלול חמש מעלות כמו שהודענו ויצא לך המסלול הנכון מאה ושמונה מעלות ואחד ועשרים חלקים ואין מקפידין על החלקים במסלול כדרך שביארנו בשמש.

הלכה ט: ובאנו לחקור על מנת זה המסלול הנכון שהוא מאה ושמונה נמצאת מנה שלו חמש מעלות וחלק אחד, ולפי שהמסלול הנכון היה פחות ממאה ושמונים תגרע המנה שהוא חמש מעלות וחלק אחד מן אמצע הירח, ישאר שמונה וארבעים מעלות וחמשה ושלשים חלקים ותשע ושלשים שניות, תעשה השניות חלק ותוסיף על החלקים, ונמצא מקום הירח האמתי בשעה זו במזל שור בשמונה עשרה מעלות וששה ושלשים חלקים ממעלת תשע עשרה, סימנם י"ח ל"ו, ועל הדרך הזה תדע מקום הירח האמתי בכל עת ראייה שתרצה מתחלת שנה זו שהיא העיקר עד סוף העולם.


פרק טז


הלכה א: העגולה שסובבת בה הירח תמיד היא נוטה מעל העגולה שסובבת בה השמש תמיד, חציה נוטה לצפון וחציה נוטה לדרום, ושתי נקודות יש בה זו כנגד זו שבהן פוגעות שתי העגולות זו בזו, לפיכך כשיהיה הירח באחת משתיהן נמצא סובב בעגולה של שמש כנגד השמש בשוה, ואם יצא הירח מאחת משתי הנקודות נמצא מהלך לצפון השמש או לדרומה. הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון השמש היא הנקראת ראש, והנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לדרום השמש היא הנקראת זנב, ומהלך שוה יש לזה הראש שאין בו לא תוספת ולא גרעון, והוא הולך במזלות אחורנית מטלה לדגים לדלי וכן הוא סובב תמיד.

הלכה ב: מהלך הראש האמצעי ביום אחד שלשה חלקים ואחת עשרה שניות, נמצא מהלכו בעשרה ימים אחד ושלשים חלקים ושבע וארבעים שניות, ונמצא מהלכו במאה יום חמש מעלות ושבעה עשר חלקים ושלש וארבעים שניות, סימנם הי"ז מ"ג, ונמצא מהלכו באלף יום שתים וחמשים מעלות ושבעה וחמשים חלקים ועשר שניות, סימנם נ"ב נז"י, ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום מאה ותשע וששים מעלות ואחד ושלשים חלקים וארבעים שניות, סימנם קס"ט לא"מ, ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום מעלה אחת ושנים ושלשים חלקים ותשע שניות, סימנם א' לב"ט, ונמצא מהלכו לשנה סדורה שמונה עשרה מעלות וארבעה וארבעים חלקים ושתים וארבעים שניות, סימנם י"ח מ"ד מ"ב, ואמצע הראש בתחלת ליל חמשי שהוא העיקר היה מאה ושמונים מעלות ושבעה וחמשים חלקים ושמונה ועשרים שניות סימנם ק"פ נ"ז כ"ח.

הלכה ג: אם תרצה לידע מקום הראש בכל עת שתרצה, תוציא אמצעו לאותה העת כדרך שתוציא אמצע השמש ואמצע הירח, ותגרע האמצע משלש מאות וששים מעלות, והנשאר הוא מקום הראש באותה העת, וכנגדו לעולם יהיה מקום הזנב.

הלכה ד: כיצד הרי שרצינו לידע מקום הראש לתחלת ליל ערב שבת שיומו שני לחדש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר, ומנין הימים הגמורים מתחלת ליל העיקר עד תחלת ליל זו שאנו רוצים לידע מקום הראש בו תשעה ועשרים יום.

הלכה ה: תוציא אמצע הראש לעת הזאת על הדרך שידעת, והוא שתוסיף מהלכו לתשעה ועשרים יום על העיקר, יצא לך אמצע הראש מאה ושתים ושמונים מעלות ותשעה ועשרים חלקים ושבע ושלשים שניות, סימנם קפ"ב כ"ט ל"ז, תגרע אמצע זה משלש מאות וששים ישאר לך מאה ושבע ושבעים מעלות ושלשים חלקים ושלש ועשרים שניות, סימנם קע"ז לכ"ג, וזה הוא מקום הראש, ואל תפנה אל השניות, נמצא מקום הראש במזל בתולה בשבע ועשרים מעלות ושלשים חלקים, ומקום הזנב כנגדו במזל דגים בשבע ועשרים מעלות ושלשים חלקים.

הלכה ו: לעולם יהיה בין הראש ובין הזנב חצי הגלגל בשוה, לפיכך כל מזל שתמצא בו מקום הראש יהיה הזנב במזל שביעי ממנו בכמו מנין המעלות והחלקים בשוה, אם יהיה הראש בעשר מעלות במזל פלוני יהיה הזנב בעשר מעלות ממזל שביעי ממנו.

הלכה ז: ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הזנב ומקום הירח האמתי, התבונן בשלשתן, אם מצאת הירח עם הראש או עם הזנב במעלה אחת וחלק אחד, תדע שאין הירח נוטה לא לצפון השמש ולא לדרומה, ואם ראית מקום הירח לפני מקום הראש והוא הולך כנגד הזנב, תדע שהירח נוטה לצפון השמש, ואם היה הירח לפני מקום הזנב והרי הוא הולך כנגד הראש, תדע שהירח נוטה לדרום השמש.

הלכה ח: הנטיה שנוטה הירח לצפון השמש או לדרומה, היא הנקראת רוחב הירח, ואם היה נוטה לצפון נקרא רוחב צפוני, ואם היה נוטה לדרום נקרא רוחב דרומי, ואם היה הירח באחת משתי הנקודות לא יהיה לו רוחב כמו שביארנו.

הלכה ט: לעולם לא יהיה רוחב הירח יתר על חמש מעלות בין בצפון בין בדרום, אלא כך הוא דרכו יתחיל מן הראש ויתרחק ממנו מעט מעט, והמרחק הולך ונוסף עד שיגיע לחמש מעלות, ויחזור ויתקרב מעט מעט עד שלא יהיה לו רוחב כשיגיע לזנב, ויחזור ויתרחק מעט מעט והמרחק נוסף עד שיגיע לחמש מעלות, ויחזור ויתקרב עד שלא יהיה לו רוחב.

הלכה י: אם תרצה לידע רוחב הירח כמה הוא בכל עת שתרצה, ואם צפוני הוא או דרומי, תוציא מקום הראש ומקום הירח האמתי לאותה העת, ותגרע מקום הראש ממקום הירח האמתי, והנשאר הוא הנקרא מסלול הרוחב, ואם יהיה מסלול הרוחב ממעלה אחת עד מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח צפוני, ואם היה המסלול יתר על מאה ושמונים תדע שרוחב הירח דרומי, ואם היה מאה ושמונים בשוה או שלש מאות וששים בשוה אין לירח רוחב כלל, ותחזור ותראה מנת מסלול הרוחב כמה היא, והוא שיעור נטייתו לצפון או לדרום, והוא הנקרא רוחב הירח הדרומי או הצפוני כמו שביארנו.

הלכה יא: וכמה היא מנת מסלול הרוחב, אם יהיה מסלול הרוחב עשר מעלות תהיה מנתו שתים וחמשים חלקים, ואם יהיה המסלול הזה עשרים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ושלשה וארבעים חלקים, ואם יהיה המסלול שלשים תהיה מנתו שתי מעלות ושלשים חלקים, ואם יהיה המסלול ארבעים תהיה מנתו שלש מעלות ושלשה עשר חלקים, ואם יהיה המסלול חמשים מעלות תהיה מנתו שלש מעלות וחמשים חלקים, ואם יהיה המסלול ששים תהיה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים, ואם יהיה המסלול שבעים תהיה מנתו ארבע מעלות ושנים וארבעים חלקים, ואם יהיה המסלול שמונים תהיה מנתו ארבע מעלות וחמשה וחמשים חלקים, ואם יהיה המסלול תשעים תהיה מנתו חמש מעלות.

הלכה יב: ואם יהיו אחדים עם העשרות תקח הראוי להם לפי היתר שבין שתי המנות כמו שעשית במסלול השמש ובמסלול הירח, כיצד הרי שהיה מסלול הרוחב שלש וחמשים מעלות, וכבר ידעת שאילו היה המסלול חמשים היתה מנתו שלש מעלות וחמשים חלקים, ואילו היה המסלול ששים היתה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים, נמצא היתר בין שתי המנות שלשים חלקים שלשה חלקים לכל מעלה, ונמצא לפי חשבון מסלול זה שהוא שלש וחמשים מנתו שלש מעלות ותשעה וחמשים חלקים, ועל דרך זו תעשה בכל מנין ומנין.

הלכה יג: מאחר שתדע מנות של מסלול הרוחב עד תשעים כמו שהודענוך, תדע מנות של כל מניינות המסלול, שאם יהיה המסלול יתר על תשעים עד מאה ושמונים תגרע המסלול ממאה ושמונים והנשאר תדע בו המנה.

הלכה יד: (וזה הוא רוחב הירח בתחלת ליל זה, והוא דרומי שהרי המסלול יתר על מאה ושמונים), וכן אם היה המסלול יתר ממאה ושמונים עד מאתים ושבעים תגרע ממנו מאה ושמונים והנשאר תדע בו המנה.

הלכה טו: ואם היה המסלול יתר על מאתים ושבעים עד שלש מאות וששים, תגרע אותו משלש מאות וששים והנשאר תדע בו המנה.

הלכה טז: כיצד הרי שהיה המסלול מאה וחמשים תגרע אותו ממאה ושמונים נשאר שלשים, וכבר ידעת שמנת שלשים שתי מעלות ושלשים חלקים וכך תהיה מנת מאה וחמשים שתי מעלות ושלשים חלקים.

הלכה יז: הרי שהיה המסלול מאתים, תגרע ממנו מאה ושמונים ישאר עשרים, וכבר ידעת שמנת עשרים היא מעלה אחת ושלשה וארבעים חלקים, וכך תהיה מנת מאתים (תהיה) מעלה אחת ושלשה וארבעים חלקים.

הלכה יח: הרי שהיה המסלול שלש מאות תגרע אותו משלש מאות וששים נשאר ששים, וכבר ידעת שמנת ששים ארבע מעלות ועשרים חלקים, וכך היא מנת שלש מאות ארבע מעלות ועשרים חלקים, ועל דרך זו בכל המניינות.

הלכה יט: הרי שרצינו לידע רוחב הירח כמה הוא ובאיזה רוח הוא אם צפוני או דרומי בתחלת ליל ערב שבת שני לחדש אייר משנה זו, וכבר ידעת שמקום הירח האמתי היה בליל זה בשמונה עשרה מעלות וששה ושלשים חלקים ממזל שור, סימנו י"ח ל"ו, ומקום הראש היה באותה העת בשבע ועשרים מעלות ושלשים חלקים ממזל בתולה, סימנו כז"ל, תגרע מקום הראש ממקום הירח, יצא לך מסלול הרוחב מאתים אחת ושלשים מעלות וששה חלקים, סימנו רל"א ו', לפי שאין משגיחין על החלקים בכל (המסלול) [מסלול], ונמצאת המנה של מסלול זה בדרכים שביארנו בפרק זה שלש מעלות ושלשה וחמשים חלקים, וזה הוא רוחב הירח בתחלת ליל זה, והוא דרומי שהרי המסלול יתר על מאה ושמונים.


פרק יז


הלכה א: כל הדברים שהקדמנו כדי שיהיו עתידים ומוכנים לידיעת הראייה, וכשתרצה לדעת זאת תתחיל ותחשוב ותוציא מקום השמש האמתי ומקום הירח האמתי ומקום הראש לשעת הראייה, ותגרע מקום השמש האמתי ממקום הירח האמתי והנשאר הוא הנקרא אורך ראשון.

הלכה ב: ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הירח תדע רוחב הירח כמה הוא, ואם הוא רוחב צפוני או דרומי והוא הנקרא רוחב ראשון, והזהר באורך הזה הראשון וברוחב הראשון ויהיו שניהם מוכנים לפניך.

הלכה ג: והתבונן באורך זה הראשון (וברוחב הזה הראשון), אם יצא לך תשע מעלות בשוה או פחות, תדע בודאי שאי אפשר לעולם שיראה הירח באותו הלילה בכל ארץ ישראל ואין אתה צריך חשבון אחר, ואם יהיה האורך הראשון יתר על חמש עשרה מעלות תדע בודאי שהירח יראה בכל ארץ ישראל ואין אתה צריך לחשבון אחר, ואם יהיה האורך הראשון מתשע מעלות ועד חמש עשרה תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראייה, עד שתדע אם יראה או לא יראה.

הלכה ד: במה דברים אמורים בשהיה מקום הירח האמתי מתחלת מזל גדי עד סוף מזל תאומים, אבל אם היה מקום הירח מתחלת מזל סרטן עד סוף מזל קשת ויהיה האורך הראשון עשר מעלות בשווה או פחות, תדע שאין הירח נראה כלל באותו הלילה בכל ארץ ישראל, ואם היה האורך הראשון יתר על ארבע ועשרים מעלות ודאי יראה בכל גבול ישראל, ואם יהיה האורך הראשון מעשר מעלות עד ארבע ועשרים תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראייה עד שתדע אם יראה או לא יראה.

הלכה ה: ואלו הן חשבונות הראייה: התבונן וראה הירח באיזה מזל הוא, אם יהיה במזל טלה תגרע מן האורך הראשון תשעה וחמשים חלקים, ואם יהיה במזל שור תגרע מן האורך מעלה אחת, ואם יהיה במזל תאומים תגרע מן האורך שמונה וחמשים חלקים, ואם יהיה במזל סרטן תגרע מן האורך שנים וחמשים חלקים, ואם יהיה במזל אריה תגרע מן האורך שלשה וארבעים חלקים, ואם יהיה במזל בתולה תגרע מן האורך שבעה ושלשים חלקים, ואם יהיה במזל מאזנים תגרע מן האורך ארבעה ושלשים חלקים, ואם יהיה במזל עקרב תגרע מן האורך ארבעה ושלשים חלקים, ואם יהיה במזל קשת תגרע מן האורך ששה ושלשים חלקים, ואם יהיה במזל גדי תגרע מן האורך ארבעה וארבעים חלקים, ואם יהיה במזל דלי תגרע מן האורך שלשה וחמשים חלקים, ואם יהיה במזל דגים תגרע מן האורך שמונה וחמשים חלקים, והנשאר מן האורך אחר שתגרע ממנו אלו החלקים הוא הנקרא אורך שני.

הלכה ו: ולמה גורעין חלקים אלו, לפי שמקום הירח האמתי אינו המקום שיראה בו אלא שינוי יש ביניהם באורך וברוחב, והוא הנקרא שינוי המראה, ושינוי מראה האורך בשעת הראייה לעולם גורעין אותו מן האורך כמו שבארנו.

הלכה ז: אבל שינוי מראה הרוחב, אם היה רוחב הירח צפוני גורעין חלקים של שינוי מראה הרוחב מן הרוחב הראשון, ואם היה רוחב הירח דרומי מוסיפין החלקים של שינוי מראה הרוחב על הרוחב הראשון, ומה שיהיה הרוחב הראשון אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו אותם החלקים הוא הנקרא רוחב שני.

הלכה ח: וכמה הם החלקים שמוסיפין או גורעין אותן, אם יהיה הירח במזל טלה תשעה חלקים, ואם יהיה במזל שור עשרה חלקים, ואם יהיה במזל תאומים ששה עשר חלקים, ואם יהיה במזל סרטן שבעה ועשרים חלקים, ואם יהיה במזל אריה שמונה ושלשים חלקים, ואם יהיה במזל בתולה ארבעה וארבעים חלקים, ואם יהיה במזל מאזנים ששה וארבעים חלקים, ואם יהיה במזל עקרב חמשה וארבעים חלקים, ואם יהיה במזל קשת ארבעה וארבעים חלקים, ואם יהיה במזל גדי ששה ושלשים חלקים, ואם יהיה במזל דלי שבעה ועשרים חלקים, ואם יהיה במזל דגים שנים עשר חלקים.

הלכה ט: ומאחר שתדע חלקים אלו תגרע אותן מן הרוחב הראשון או תוסיף אותן עליו כמו שהודענוך ויצא לך הרוחב השני, וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי, ותדע כמה מעלות וכמה חלקים נעשה זה הרוחב השני ותכין אותו לפניך ויהיה עתיד.

הלכה י: ואחר כך תחזור ותקח מן הרוחב השני הזה מקצתו, מפני שהירח נלוז מעט במעגלו, וכמה הוא המקצת שתקח ממנו, אם יהיה מקום הירח מתחלת מזל טלה עד עשרים מעלה ממנו, או מתחלת מזל מאזנים עד עשרים מעלה ממנו, תקח מן הרוחב השני שני חמשיו, ואם יהיה הירח מעשרים ממזל טלה עד עשר מעלות ממזל שור או מעשרים ממזל מאזנים עד עשר מעלות ממזל עקרב תקח מן הרוחב השני שלישיתו, ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל שור עד עשרים ממנו או מעשר מעלות ממזל עקרב עד עשרים ממנו תקח מן הרוחב השני רביעיתו, ואם יהיה הירח מעשרים מעלות ממזל שור עד סופו או מעשרים ממזל עקרב עד סופו תקח מן הרוחב השני חמישיתו, ואם יהיה הירח מתחלת מזל תאומים עד עשר מעלות ממנו או מתחלת מזל קשת עד עשר מעלות ממנו תקח מן הרוחב השני שתותו, ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל תאומים ועד עשרים ממנו או מעשר ממזל קשת עד עשרים ממנו תקח מן הרוחב השני חצי שתותו, ואם יהיה מקום הירח מעשרים ממזל תאומים עד חמש ועשרים ממנו או מעשרים ממזל קשת עד חמש ועשרים ממנו תקח מן הרוחב השני רביע שתותו, ואם יהיה מקום הירח מחמש ועשרים ממזל תאומים עד חמש מעלות ממזל סרטן או מחמש ועשרים ממזל קשת עד חמש מעלות ממזל גדי לא תקח כלום, לפי שאין כאן נליזת מעגל, ואם יהיה הירח מחמש ממזל סרטן עד עשר ממנו או מחמש ממזל גדי עד עשר ממנו תקח מן הרוחב השני רביע שתותו. ואם יהיה מקום הירח מעשר ממזל סרטן עד עשרים ממנו או מעשר ממזל גדי עד עשרים ממנו תקח מן הרוחב השני חצי שתותו, ואם יהיה מקום הירח מעשרים ממזל סרטן עד סופו או מעשרים ממזל גדי עד סופו תקח מן הרוחב השני שתותו, ואם יהיה הירח מתחלת מזל אריה עד עשר מעלות ממנו או מתחלת מזל דלי עד עשר מעלות ממנו תקח מן הרוחב השני חמישיתו, ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל אריה עד עשרים ממנו או מעשר ממזל דלי עד עשרים ממנו תקח מן הרוחב השני רביעיתו, ואם יהיה הירח מעשרים ממזל אריה עד עשר ממזל בתולה או מעשרים ממזל דלי עד עשר ממזל דגים תקח מן הרוחב השני שלישיתו, ואם יהיה הירח מעשר ממזל בתולה עד סופו או מעשר ממזל דגים עד סופו תקח מן הרוחב השני שני חמשיו, וזאת המקצת שתקח מן הרוחב השני היא הנקראת מעגל הירח.

הלכה יא: ואחר כך תחזור ותתבונן ברוחב הירח ותראה אם הוא צפוני או דרומי, אם היה צפוני תגרע מעגל הירח הזה מן האורך השני, ואם היה רוחב הירח דרומי תוסיף המעגל הזה על האורך השני, במה דברים אמורים בשהיה מקום הירח מתחלת מזל גדי עד סוף מזל תאומים, אבל אם היה הירח מתחלת מזל סרטן עד סוף מזל קשת יהיה הדרך הפך, שאם יהיה רוחב הירח צפוני תוסיף המעגל על האורך השני, ואם היה רוחב הירח דרומי תגרע המעגל מן האורך השני, ומה שיהיה האורך השני אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו הוא הנקרא אורך שלישי, ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל ולא נתן החשבון לקחת מן הרוחב השני כלום, יהיה האורך השני עצמו הוא האורך השלישי בלא פחות ובלא יתר.

הלכה יב: ואחר כך תחזור ותראה האורך השלישי הזה והוא המעלות שבין הירח והשמש באיזה מזל הוא, אם יהיה במזל דגים או במזל טלה, תוסיף על האורך השלישי שתותו, ואם יהיה האורך במזל דלי או במזל שור, תוסיף על האורך השלישי חמישיתו, ואם יהיה האורך במזל גדי או במזל תאומים, תוסיף על האורך השלישי שתותו, ואם יהיה האורך במזל קשת או במזל סרטן, תניח האורך השלישי כמות שהוא ולא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, ואם היה האורך במזל עקרב או במזל אריה, תגרע מן האורך השלישי חמישיתו, ואם יהיה האורך במזל מאזנים או במזל בתולה, תגרע מן האורך השלישי שלישיתו, ומה שיהיה האורך השלישי אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו או תניח אותו כמות שהוא, הוא הנקרא אורך רביעי, ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח ממנו שני שלישיו לעולם, וזה הוא הנקרא מנת גובה המדינה, ותתבונן ותראה אם יהיה רוחב הירח צפוני, תוסיף מנת גובה המדינה על האורך הרביעי, ואם יהיה רוחב הירח דרומי, תגרע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי, ומה שיהיה האורך הרביעי אחר שגורעין ממנו או מוסיפין עליו הוא הנקרא קשת הראייה.

הלכה יג: כיצד הרי שבאנו לחקור אם יראה הירח בליל ערב שבת שני לחדש אייר משנה זו או לא יראה, תוציא מקום השמש האמתי ומקום הירח האמתי ורוחב הירח לשעה זו כמו שהודענוך, יצא לך מקום השמש האמתי בשבע מעלות ותשעה חלקים ממזל שור, סימנו ז"ט, ויצא לך מקום הירח האמתי בשמונה עשרה מעלות וששה ושלשים חלקים ממזל שור, סימנו י"ח ל"ו, ויצא לך רוחב הירח ברוח דרום שלש מעלות ושלשה וחמשים חלקים, סימנו גנ"ג, וזה הוא הרוחב הראשון, ותגרע מקום השמש ממקום הירח ישאר אחת עשרה מעלות ושבעה ועשרים חלקים, סימנו י"א כ"ז, וזה הוא האורך הראשון, ולפי שהיה הירח במזל שור יהיה שינוי מראה האורך מעלה אחת וראוי לגרוע אותה מן האורך הראשון, יצא לך האורך השני עשר מעלות ושבעה ועשרים חלקים, סימנו יכ"ז, וכן יהיה שינוי מראה הרוחב עשרה חלקים, ולפי שרוחב הירח היה דרומי ראוי להוסיף עליו שינוי המראה שהוא עשרה חלקים, יצא לך הרוחב השני ארבע מעלות ושלשה חלקים, סימנו ד"ג, ולפי שהיה הירח בשמונה עשרה מעלות ממזל שור ראוי ליקח מן הרוחב השני רביעיתו והוא הנקרא מעגל הירח, יצא לך מעגל הירח לעת זו מעלה אחת וחלק אחד לפי שאין מדקדקין בשניות.

הלכה יד: ולפי שרוחב הירח דרומי ומקום הירח האמתי בין ראש גדי וראש סרטן, ראוי להוסיף המעגל על האורך השני, יצא לך האורך השלישי אחת עשרה מעלות ושמונה ועשרים חלקים, סימנו י"א כ"ח, ולפי שהאורך הזה במזל שור ראוי להוסיף על האורך השלישי חמישיתו שהוא שתי מעלות ושמונה עשרה חלקים, ויצא לך האורך הרביעי שלש עשרה מעלות וששה וארבעים חלקים, סימנו י"ג מ"ו, וחזרנו אצל הרוחב הראשון ולקחנו שני שלישיו יצא מנת גובה המדינה והוא שתי מעלות וחמשה ושלשים חלקים, ולפי שהיה הרוחב דרומי ראוי לגרוע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי, ישאר לך אחת עשרה מעלות ואחד עשר חלקים, סימנו י"א י"א, וזו היא קשת הראייה בלילה הזה, ועל דרך זו תעשה ותדע קשת הראייה כמה מעלות וכמה חלקים יש בה בכל ליל ראייה שתרצה לעולם.

הלכה טו: ואחר שתצא קשת זו תבין בה, ודע שאם תהיה קשת הראייה תשע מעלות או פחות אי אפשר שיראה בכל ארץ ישראל, ואם תהיה קשת הראייה יתר על ארבע עשרה מעלות אי אפשר שלא יראה ויהיה גלוי לכל ארץ ישראל.

הלכה טז: ואם תהיה קשת הראייה מתחלת מעלה עשירית עד סוף מעלת ארבע עשרה, תערוך קשת הראייה אל האורך הראשון ותדע אם יראה הירח או לא יראה מן הקצין שיש לו, והן הנקראין קיצי הראייה.

הלכה יז: ואלו הן קיצי הראייה, אם תהיה קשת הראייה מותר על תשע מעלות עד סוף עשר מעלות או יתר על עשר, ויהיה האורך הראשון שלש עשרה מעלות או יתר, ודאי יראה, ואם תהיה הקשת פחות מזה או יהיה האורך פחות מזה לא יראה.

הלכה יח: ואם תהיה קשת הראייה מותר על עשר מעלות עד סוף אחת עשרה מעלות או יתר על אחת עשרה, ויהיה האורך הראשון שתים עשרה מעלות או יתר, ודאי יראה, ואם תהיה הקשת פחות מזה או יהיה האורך פחות מזה לא יראה.

הלכה יט: ואם תהיה קשת הראייה מותר על אחת עשרה מעלות עד סוף שתים עשרה מעלות או יתר על י"ב, והיה האורך הראשון אחת עשרה מעלות או יתר ודאי יראה, ואם תהיה הקשת פחות מזה או יהיה האורך פחות מזה לא יראה.

הלכה כ: ואם תהיה קשת הראייה מותר על שתים עשרה מעלות עד סוף שלש עשרה מעלות או יתר על שלש עשרה, ויהיה האורך הראשון עשר מעלות או יתר ודאי יראה, ואם תהיה הקשת פחות מזה או יהיה האורך פחות מזה לא יראה.

הלכה כא: ואם תהיה קשת הראייה מותר על י"ג מעלות עד סוף ארבע עשרה מעלות או יתר על ארבע עשרה, ויהיה האורך הראשון תשע מעלות או יתר ודאי יראה, ואם תהיה הקשת פחות מזה או יהיה האורך פחות מזה לא יראה, ועד כאן סוף הקצין.

הלכה כב: כיצד באנו להתבונן בקשת הראייה של ליל ערב שבת שני לחדש אייר משנה זו, יצא לנו בחשבון קשת הראייה אחת עשרה מעלות ואחד עשר חלקים כמו שידעת, ולפי שהיתה קשת הראייה בין עשר עד ארבע עשרה ערכנו אותה אל האורך הראשון, וכבר ידעת שהאורך היה בליל זה אחת עשרה מעלות ושבעה ועשרים חלקים, ולפי שהיתה קשת הראייה יתר על אחת עשרה מעלות והיה האורך הראשון יתר על [אחת] עשרה, יודע שודאי יראה בליל זה לפי הקצין הקצובות, וכן תעשה בכל קשת וקשת עם האורך הראשון שלה.

הלכה כג: וכבר ראית מן המעשים האלו כמה חשבונות יש בו וכמה תוספות וכמה גירועין אחר שיגענו הרבה עד שהמצינו דרכים קרובים שאין בחשבונם עומק גדול, שהירח עקלקלות גדולות יש במעגלותיו, ולפיכך אמרו חכמים שמש ידע מבואו ירח לא ידע מבואו, ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה, כמו שתראה מחשבונות אלו שפעמים תוסיף ופעמים תגרע עד שתצא קשת הראייה, ופעמים תהיה קשת הראייה ארוכה ופעמים קצרה כמו שביארנו.

הלכה כד: וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים, אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו, ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע.














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter