השבוע אנו קוראים את פרשת וזאת הברכה, הפרשה החותמת ומסיימת את כל חמישה חומשי תורה. המעניין הוא שהפרשה לא נקראת כלל בשבת, אלא היא נקראת תמיד בשמחת תורה

פרשת השבוע - פרשת וזאת הברכה, עם פירושו של רש"י

ציפייתם של בני לוי לגאולה היא אפוא במובן מסוים גדולה יותר מהציפייה של כל ישראל, כי רק אז יתאפשר להם לראשונה לממש את זכות הנחלה בארץ.

בפרשת 'ברכה' מסופר של פטירת משה רבנו. בין שבחיו - דוקא שבירת לוחות הברית. זאת מאחר ושבירתם נועדה להגן על מי שחטאו ב'עגל', אף במחיר כה כבד מצד משה.

בין הברכות שהעניק משה רבנו לפני פטירתו לשבט יוסף, הוא איחל להם: "ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת" (דברים לג, יז). תורת החסידות מסבירה, כי מדובר גם בשפע רוחני שכולל את כל "סדר ההשתלשלות" של הדרגות הרוחניות

לו הכניס משה רבנו בעצמו את בני-ישראל לארץ, הייתה ישיבתם בה נצחית, מבלי שתהיה אפשרות של גלות

על פי התורה הקדושה באדמת ארץ ישראל, ארץ הקודש, נמצאים כל סוגי אוצרות הטבע למיניהם שנבראו על ידי הקב"ה עם בריאת העולם, ובעמק זבולון הוא המקום שנבחר על ידי הקב"ה להטמין בו יהלומים ואבני חן בכמות ובאיכות פלאיים ובלתי רגילים. 

הקדוש-ברוך-הוא לא התעלם. הוא הראה למשה את כל המאורעות עד לתחיית המתים, בה גם בני המדבר יקומו – ויכנסו לארץ. לאמור: אמנם כעת לא מתמלאת בגלוי בקשת משה, אך לעתיד לבוא היא תתמלא בשלמות, והוא וגם בני דורו יזכו להיכנס לארץ.

רק דמיינו לעצמכם: משה רבינו, מקבל התורה הראשון,  ילוד האשה שזכה בידיו לקבל את הלוחות מהקב"ה- כמה יקרה לו התורה! אבל אם צריך להגן על עם ישראל וללמד עליהם זכות - הוא מעדיף לשבור את הלוחות!