התזמון של פטירת האר"י בימים הסמוכים לתשעה באב – יום חורבן בית-המקדש, מעידה גם היא על הזיקה שבין לימוד פנימיות התורה, כפי שמכונה תורת הסוד, לבין התגלות המשיח, שיבנה את בית-המקדש השלישי.
ההתגשמות המוחלטת של הנבואות הלא טובות של הרבי מוכיחה כי גם הנבואות הטובות שלו תתגשמנה כפשוטן – ובקרוב ממש!
גם בעת החורבן לא סרה מאתנו אהבתו של הקדוש-ברוך-הוא. מדוע אם כן נתן לגויים אפשרות להוציא אותנו לגלות כה קשה ומרה? – זהו חלק מביטויה של אהבתו אלינו.
כאשר מתוודעים לקורות עמנו בתקופות שקדמו לחורבנות – תקופת הנביאים, בימי הבית הראשון וראשית תקופת חז"ל, בימי הבית השני – מנקרת השאלה: איך אבותינו עשו זאת לעצמם? בידיהם היה למנוע את החורבנות והם לא מנעו אותם!
האבל ביום ט' באב, אינו רק בכדי לזכור את מאורע חורבן הבית שהתרחש בימי התקופה ההיא, אלא זהו אבל אישי של כל יהודי על חורבן הבית העכשווי
