לא יהיו עוד חטאים וגם לא אפשרות לחטוא. לא עונשים ולא עוד גלות. לא צער ולא כאב, לא מלחמה ולא מוות ולא בדידות. רק קשר הדוק ומאוחד של הבנה, הסכמה ואהבה אוניברסאליות. הכול יהיה גלוי, ידוע ומוסכם על כולם.

הגאולה תתרחש במימד החומרי והגופני המוכר, אך היקום כולו יעבור שדרוג אדיר שנכון לעכשיו לא יכולה להיות לנו בו שום השגה. ובלשון הרמב"ם: "לא נדע מה שיהיה עד שיהיה".

העושר האסטרונומי שנשפך עליהם כמים ושהם מבזבזים על שטויות כאוות נפשם (שישים מיליארד דולר לשנה) ממחיש יותר מכול את הקצב המואץ שבו דוהרת האימפריה הישמעאלית כולה

האדם המאמין יודע שאמנם צריך לקבל כל יהודי באהבה, רק מפני שהוא יהודי, אך יחד עם זאת – מה שקורה לו איננו באשמת ההורים או החברה שלא קיבלה אותו. 

בני האדם יוסיפו לחקור את ה"מצולות" האלוקיות האין סופיות, ככתוב: "ומלאה הארץ דעה את השם – כמים לים מכסים".

את עידן ההתחממות הגלובאלית הקדימה התחממות רוחנית שהסתמנה בחמישים-שישים השנים האחרונות – מאז קיבל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את תפקיד ההנהגה, והתגברה מאוד בעשרים ומשהו השנים האחרונות.

מה יוצא לנו ממודעות על-מודעת? מ"עצמי" שאיננו מוכר לי? מיהו בכלל "אני" לעומת אותו "עצמי" מסתורי ולא ידוע? איך "מרגיש" אותו "אני עליון" הגנוז? מה הוא יודע?

בגאולה השלמה יתגלה כי בעצם העולם צועד מאז ומעולם אל שלמותו המוסרית והגשמית. גם מה שנראה כמו ההיפך הגמור מהתקדמות – גם הוא בעצם עוד אחד מהמסעות בדרך קדימה אל תכלית הקדושה.

בקרוב מאוד עומד הגוף הזה להפתיע אותנו מאוד, לטובה כמובן. ללא כל התערבות פולשנית מעשה ידי אדם, יחשוף גופנו יכולות ביולוגיות מופלאות עליהן לא היינו יכולים אף לחלום עד שתתגלינה.

זיכרון הגלות על אלף פרצופיה – גם הוא התבוננות אחורה, אל מה שהיה, המעוררת קשת שלמה של תגובות רגשיות, שעיקרן פחד. תגובות שגוררות הלך רוח ומעשים "גלותיים". 

טבעם החמקמק של החיים עצמם, שהם הרבה יותר מסך כל מרכיביו של הגוף התקין. הדבר לא ניתן למחקר מדעי קונבנציונאלי. 

מה שהכי רלוונטי הוא שדיבורים ולימודים אודות משיח וגאולה קרבה – אכן מקרבים את הגאולה, בה ישובו כל בני האדם כולם לדבר רק דיבורים טובים והכול באותה שפה עתיקה.

לרבים וטובים לא מסתדרות הדרישות הדתיות היומיומיות מנבראים פעוטים וחולפים שכמונו ("חלקיקים") דווקא בגלל גדולתו הפנטסטית, הבלתי נתפסת של הבורא, שלפי הגיונם עסוק בוודאי בעניינים גדולים יותר...

צריך להרים את העוגן להינתק מהקיבעון הרוחני. אורח החשיבה הישן השחוק. לפרוש מפרשים של נכונות לחידוש רוחני אמיתי ולשלב זאת במעשים-טובים

באמצעות ההקפדה על מרשמי התורה והמצווה אנו יכולים לקבל "חיות, תמיכה וסיוע", ואיננו זקוקים לפירורים העלובים שהדרכים האחרות מציעות.

השם הפופולארי ביותר הוא ג'ייקוב. במקור: יעקוב, אבי האומה היהודית. היחיד משלושת האבות שלא נולד לו בן לא יהודי כעשו או ישמעאל

בתכונות נפש אפשר לציין את העקשנות, שנתפסת כתכונה שלילית, אך כאשר היא מתבטאת במקום הנכון – כמו דרישה אולטימטיבית וחסרת פשרות לגאולה אמיתית ושלימה ללא שום סוג של נסיגה או נכונות לוויתור על משהו – היא מועילה מאין כמותה.

בכתבי הקבלה מתוארים תהליך ה"ניקיון" וה"מחיקה" ("זיכוך הנפש") מחוויות העבר, כתנאי קודם למעבר מדרגת תודעה אחת לשנייה (מעבר מ"עולם" ל"עולם" אחר) – הן בשלב העלייה והן בשלב הירידה.

הרופא עדיין נתפס כמו שעיקר תפקידו בריפוי מחלות. רפואה מונעת וקידום הבריאות כדי שלא להגיע כלל למצבי חולי עדיין איננו עומד בחזית הרפואה.

באמת האור הוא אכן הפיתרון, גם ברוחניות, לכל הבעיות הרוחניות. בעזרת אור, גילוי חום, אכפתיות, מודעות ואהבה ניתן לכוון התנהגויות, ולצפות בתוצאות.

בקרוב מאוד עומדים כולנו להבין את הסיבתיות המדויקת של דברים רבים מאוד: נבין מדוע קרה כל מה שקרה אתנו, ומה שחשוב יותר – נסכים בלב שלם שכל מה שהיה – היה הכי טוב שיכול להיות.

לכל אחד מבני האדם על כדור הארץ יש אפשרות לזרז את הגאולה ברגע נוסף ואפילו להביא לאנושות ולבריאה כולה תשועה והצלה מידיות: פשוט, עושים עוד מצווה אחת – וזה מגיע!

פסטר לא ניסה להסביר מהיכן נוצרו הדברים (החיים) הראשונים. המושג 'יש מאין' איננו מופיע בין נוסחאות המדע, משום שהמושג 'אין' איננו מובן נכון אצל מדענים.

בקרוב לא נצטרך עוד לישון כדי להגיע לתודעה עילאית. בגאולה השלמה, תכף ומיד ממש, שתי הנפשות תעבודנה בהרמוניה וכל הפעילות המוחית תגיע למיצוי הפוטנציאל האמיתי של המוח.

מתפתחת מודעות לשמירת אוצרות הטבע שנתברכה בהם ארץ ישראל. פרחי הבר כבר אינם נקטפים, וחיות שנכחדו ונעלמו מהנוף חוזרות למדבר יהודה. אפשר כבר להריח באוויר אקולוגיה של גאולה.

הגאולה, שתבוא  תכף ומיד ממש, תפעל לא רק הבראה מיידית ושלמה, לא רק השבחת ומימוש פוטנציאלים ישנים, אלא הופעתם של כוחות שהיו עד עתה על אנושיים לגמרי

המנהיגות הנשית איננה מתבטאת במיטבה בפוליטיקה או בקריירה אחרת. היא מתבטאת דווקא בייעוד הקדום מכולם: להיות אמא. ללדת ולחנך את הדור שיזכה לגאולה הסופית. גאולה כזו שלא תהיה עוד גלות אחריה.

 הפחד – בן לווייתה של הטראומה ואבי אבות הלחצים – יהפוך לרגש מרומם, שמח, מגביה ומואר המתואר בכתבי החסידות כ"יראת הרוממות", או "יראה עילאה (עליונה)".

הים הוא המקבילה הגשמית לעולמות העליונים, המסתירים על תכנים רוחניים נשגבים ובלתי נתפסים בהשכלה רגילה.

עם ישראל הינם בעצם יחידה אחת, גוף אחד. כאשר אדם גומל חסד עם זולתו – הוא בעצם מכיר וחש בקיומו של ה"אני" הגדול, שהוא אמיתי יותר מזה המצומצם אותו חווה האגואיסט.