ארז בן התשע ישב סמוך למכתבייה שבחדרו וכתב. אביו, שחלף במסדרון, שאל כבדרך אגב: "מה אתה כותב, ארז שלי?".
 
"מכתב לראש הממשלה, אבא", השיב הילד.
 
אבא רגיל אולי היה מופתע מהיוזמה של בנו. אבל אבא של ארז לא היה כל כך מופתע, משום שראש הממשלה מנחם בגין (ז"ל) היה מבאי ביתם. לאביו של ארז קוראים יצחק נבון, ובעת בה התרחש סיפורנו – שלהי תשמ"ב (1982) – הוא כיהן בתפקיד מספר אחד בישראל. ראש-השנה עמד בשער וארז החליט לשלוח מכתבי שנה טובה לאנשים חשובים שהיו יוצאים ובאים בביתם.
 
כאשר ראה מר נבון כי אחד הנמענים ברשימה של בנו הוא הרב שלמה מיידנצ'יק (ז"ל), החב"דניק החביב, שאף דלת לא הייתה סגורה בפניו, עלה בדעתו רעיון: "ארז, היית רוצה לכתוב מכתב ברכה לרבי מליובאוויטש?".
 
"מה?", נדהם הילד. "שאני אכתוב לרבי שבניו-יורק, זה שהרב מיידנצ'יק העניק לי בשמו שטרות של דולר ומטבעות לצדקה?".
 
"למה לא?", טפח האב בחביבות על שכמו. "כתוב, ואני אדאג כי המכתב יגיע ליעדו".
 
ארז התלהב ומיהר לנסח מכתב לרבי עם ברכות לשנה המתקרבת. הוא לא תלה תקוות גדולות כי יזכה למענה מהרבי. הן בסך הכול ילד הוא ולא אישיות נכבדת.
 
כאשר חלפו ימים מספר, הגיש לו אביו מעטפה חתומה: "הגיע אליך מכתב", חייך אליו חיוך רחב. כן, הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לא אכזב את ארז בן התשע, ולמרות שמדובר בימים צפופים מאוד ומלאי טרדות, הואיל הרבי לפנות מזמנו דקות יקרות ולנסח לארז מכתב תשובה:
 
ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשמ"ג
 
ברוקלין
 
ארז היקר שי'
 
שלום וברכה!
 
שמחתי לקבל ברכתך לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה. ואמרו חכמינו זכרונם לברכה: כל המברך מתברך מהשם יתברך מקור כל הברכות, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
 
גם אני מברך אותך בשנה טובה ומתוקה, ובמיוחד – שנת הצלחה רבה בלימודך ובהנהגתך, ותהי' לכבוד להוריך שיחיו ולתפארת כל עמנו בית ישראל.
 
בברכה
 
ארז היה מאושר וגאה במסמך שהחזיק. לימים, ידע להעריך ולהוקיר פי כמה יותר את המכתב הלא שגרתי שקיבל כילד.
 
הצלחות רבות בחייו זוקף ארז לברכות שהרבי הרעיף עליו באותו מכתב. אחת מהן כרוכה בסיפור מרתק ומדהים, שקשור אף הוא ברבי. היה זה לקראת עסקת נדל"ן גדולה שביצע ארז נבון בפנמה. ארז ביקש לשתף בעסקה יזם נוסף וכך הגיע לאיש עסקים גדול מאוד, יהודי שומר תורה ומצוות שמתגורר באחת מבירות אירופה.
 
בעת פגישתם הראשונה, חש ארז פתיחות מיוחדת כלפי האיש ובשלב מסוים בשיחה סיפר לו על המכתב שקיבל מהרבי כילד בן תשע. איש העסקים החרדי התרגש מאוד מהעובדה. הדיסטנס העסקי שבין השניים נמוג לחלוטין והאיש חשף בפני ארז כי גם לו יש מכתבים מהרבי. "וגם אירע לי נס גדול בזכותו בשנות השבעים". וכך הוא סיפר:
 
"הייתי אז עלם צעיר וחבשתי את ספסל הלימודים באחת הישיבות החרדיות בניו-יורק. ביום לא בהיר אחד החלו להטריד אותי כאבים עזים בגב. סרתי מהר לבדיקות ולצילומים, אך הם לא גילו דבר. אף אחד מהרופאים לא ידע להצביע על מקור הכאבים, ואני המשכתי להתייסר יותר ויותר.
 
"כמו רבבות יהודים בעולם, הכרתי את הכתובת הנכונה בעיתויים כאלה, כמו גם בעיתויים רבים אחרים – בית הלבנים האדומות עם הגג בעל שלושת המשולשים – מקום משכנו של הרבי מליובאוויטש. הגעתי אל הרבי, והרבי נקב בשמו של רופא מסוים ובשמו של המרכז הרפואי בו הוא עובד והמליץ לי לגשת אליו.
 
"כאשר הגעתי למקום, נאמר לי כי אותו רופא פרש לגמלאות, אולם יש לו ממלא מקום טוב לא פחות ממנו. מכיוון שלא הייתה לי ברירה מוצלחת מזו, קבעתי תור לאותו רופא, וביום המיועד הגעתי מצויד בכל מסמכיי הרפואיים.
 
"כאשר הגעתי, בישרה לי המזכירה בצער כי הרופא עבר תאונת דרכים, ובאופן זמני ממלא את מקומו מי שכיהן לפניו בתפקיד. היא לא שיערה עד כמה הודעה כזו תשמח אותי. הן מניין לה לדעת כי הרבי המליץ לי דווקא על הרופא שפרש לגמלאות?
 
"הרופא הביט בתצלומים, אחר מישש את גבי, והודיע לי: 'אתה מוכנס כעת לחדר ניתוח!'.
 
"מסתבר שגידול ממאיר קינן באחד הסחוסים בגבי, ובאותן שנים לא הצליחו לזהות דבר כזה באמצעות בדיקות דימות. הרופא המיומן זיהה את הגידול על-ידי המישוש, וכך הציל את חיי בעזרת ניתוח מהיר".