שָׁלוֹם לְכֻלָּם! כְּמוֹ הָאֲלֻמָּה מִשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, גַּם אֲנִי קַיֶּמֶת רַק בַּחֲלוֹם. אֲבָל אַל תִּתְבַּלְבְּלוּ - אֲנִי וְחַבְרוֹתַי רָמַזְנוּ עַל מְאֹרָע אֲמִתִּי מְאֹד!
הַפָּרָה פֶּרְלָה מְסַפֶּרֶת:
שָׁלוֹם לְכֻלָּם! כְּמוֹ הָאֲלֻמָּה מִשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, גַּם אֲנִי קַיֶּמֶת רַק בַּחֲלוֹם. אֲבָל אַל תִּתְבַּלְבְּלוּ - אֲנִי וְחַבְרוֹתַי רָמַזְנוּ עַל מְאֹרָע אֲמִתִּי מְאֹד!
הַכֹּל הִתְחִיל בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הוּא עָמַד עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ עָלוּ שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וְיָפוֹת. כָּאן, שִׂימוּ לֵב, נִכְנַסְנוּ אֲנִי וְחַבְרוֹתַי לַתְּמוּנָה. שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת וּמִסְכֵּנוֹת לְמַרְאֶה עָלִינוּ מֵהַיְּאוֹר, אַךְ הַפְלֵא וָפֶלֶא - בָּלַעְנוּ לְלֹא קֹשִׁי אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת!
יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֻזְעַק לְהַסְבִּיר לְפַרְעֹה אֶת הַחֲלוֹם, וְכָךְ אָמַר לוֹ: הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת רוֹמְזוֹת עַל שֶׁבַע שְׁנוֹת שֹׂבַע שֶׁיָּבוֹאוּ עַל מִצְרַיִם. אַךְ מִיָּד לְאַחֲרֵיהֶן יַגִּיעוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב, עֲלֵיהֶן רוֹמְזוֹת אֲנַחְנוּ - הַפָּרוֹת הָרָזוֹת. הָרָעָב יִהְיֶה קָשֶׁה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הַשֹּׂבַע פָּשׁוּט יִשָּׁכַח!