השבוע יחול כ"א בכסלו, תאריך שנקרא במגילת תענית 'יום הר גריזים'. וכך מסופר עליו: "יום שבקשו הכותים את בית אלוקינו מאלכסנדרוס מוקדון – להחריבו... ונתנה להם. (יצא אלכסנדר מוקדון לכיוון ירושלים) ובאו (שליחים) והודיעו את שמעון הצדיק (הכוהן הגדול באותם ימים). מה עשה? לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ויקירי ירושלים עמו... כל הלילה כולה הללו (אלכסנדר מוקדון ומלוויו) מהלכין מצד זה והללו (שמעון הצדיק ומלוויו) מהלכין מצד זה...
 
"כיון שראה אלכסנדרוס מוקדון את שמעון הצדיק – ירד ממרכבתו והשתחוה לו. אמרו לו (מלוויו): מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דיוקנו של זה אני רואה כשאני יורד במלחמה ונוצח.
 
"אמר להם (לשמעון הצדיק וחבורתו): למה באתם? אמרו לו: מקום שאנחנו מתפללים עליך ועל מלכותך שלא תחרב – יתעוך גויים הללו ותתנו להם?! אמר להם: ומי הם הללו (אותם גויים שאתם מדברים עליהם)? אמרו לו: הכותיים שעומדין לפניך. אמר להם: הרי הם מסורין בידכם!
 
"מה עשו להם? נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותם על הקוצים ועל הברקנים, עד שהגיעו להר גריזין (שעליו עמד מקדש הכותים) – חרשוהו וזרעוהו כרשינין, כדרך שביקשו לעשות לבית אלוקינו. ובאותו יום... עשאוהו יום-טוב".
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מפיק ממאורע היסטורי זה לקח חשוב. ובלשונו הקדושה: "כאשר יהודי שומע שישנם גויים שמנגדים ומתנכלים לבית-המקדש, כולל בית-המקדש הפרטי של כל אחד ואחד מישראל (כלומר – מפריעים לו לעבוד את הבורא ובכך לבנות לו בלבו מקדש וגם למהר את בנין בית-המקדש כפשוטו, בירושלים הבנויה)... – הנה לכל לראש, אין לו מה להתפעל מכך, ופשוט שאין להעלות על הדעת לוותר חס-ושלום על ענין מסוים הקשור עם יהדות, תורה ומצוות. אדרבה: עליו להמשיך לעסוק בכל עניני תורה ומצוותיה ו...להפגין את יהדותו באופן גלוי לעין כול, גם לעיני הגויים. ואז – לא זו בלבד שלא יארע לו מאומה חס-ושלום, אלא עוד זאת, שהגוי עצמו מכיר בגדלותו ויודע שהצלחתו שלו בעניניו היא בזכותו של יהודי זה, ולכן עוזר ומסייע לו בכל המצטרך".
 
מקורות: מגילת תענית פרק ט. התוועדויות תשמ"ה כרך ב עמוד 906 ואילך.