המטרה הכללית של כל יהודי בכל דור היא לשרת את הקדוש-ברוך-הוא. וכמו שנאמר: "אני נבראתי לשמש את קוני". באופן ממוקד יותר, יש לכל דור ואף לכל נשמה תפקיד ומטרה מוגדרים. משימה מסוימת שבה צריך להתמקד, ושמהווה מין 'שער' לכל ענייני התורה והמצוות שצריכים לקיים.
 
בגמרא מסופר שאחד האמוראים שאל את בנו של האמורא רבה: "אבוך, במאי הווה זהיר טפי?". כלומר, באיזו מצווה היה אביך רבה זהיר במיוחד? התשובה הייתה: "בציצית". ברוח קודשו, ידע רבה כי נשמתו קשורה באופן מיוחד למצוות ציצית ולכן הוא הקפיד לקיימה בהידור מושלם. השאלה היא, מה יעשו אנשים כערכנו שלא יודעים מה המצווה שאליה קשורה נשמתם באופן מיוחד?
 
ובכן, לפחות בדורנו יש במובן מסוים תשובה לשאלה הזו. זכה דורנו לשמוע באופן ברור מהו התפקיד העיקרי שנקבע משמים לכל בני הדור: "הדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא – לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!.. והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל". עד כאן לשונו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
 
חשוב להדגיש, שכאמור – הגדרה זו לא באה לפטור מחובות אחרות, אלא היא מהווה מין כותרת-על לכל המצוות כולן, שעלינו להדר בקיומן. פשוט, צריכה להיות לנו מודעות – שגם משפיעה על אופי הנהגתנו וסדרי העדיפויות שלנו – כי הכול נועד לקבל טוב יותר את פניו של המשיח.
 
בתקופה זו, מסביר הרבי, כל פרט בעבודת השם צריך להיות חדור בתכלית זו של קבלת פני משיח. בכל הזדמנות, בכל מקום ובכל פורום אפשרי מוטל עלינו להפיץ ולהסביר את הרעיון של קבלת פני המשיח, כדי לעורר ולהכשיר את הכול לקראת הרגע הנכסף.
 
ראוי לציין, כי בכמה מקומות מובא אשר חלק מהעניין של 'קבלת פני המלך המשיח' היא קבלת עול מלכותו עלינו. ומכאן גם החשיבות הגדולה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", שמהווה ביטוי לקבלת עול מלכותו ומעניקה לו תוספת כוח לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!