עקרות היא אחד הניסיונות הקשים ביותר לאדם. כך קבעו חז"ל, ויחזקאל זובער הזדהה בכל נימי נפשו עם הקביעה הזו.
 
יחזקאל מתגורר בניו-יורק. הוא שומר תורה ומצוות ולא קורא לעצמו חסיד. שנים על גבי שנים היה יחזקאל נשוי, ולא זכה להתברך בילדים. את ההשתדלות שלו לזכות בילדים עשו הוא ואשתו גם מבחינה רפואית וגם מבחינה רוחנית. הם כיתתו רגליים הן בין רופאים והן בין רבנים דגולים.
 
הימים הלכו וחלפו ובאופק לא נראתה שום ישועה. חבריו של יחזקאל שראו בצרתו ניסו להציע לו, בעדינות כמובן, עצות מעצות שונות. סגולות, תפילות מיוחדות ולהבדיל, טיפולים מסוגים שונים, קונבנציונאליים ואלטרנטיביים. חלקם הציעו לו להוסיף בשמחה ואחרים הציעו לו דווקא לבכות עד ששערי שמיים ייבקעו. יחזקאל שבע מאלו כמו מאלו ונשא בשקט ובדומייה את הניסיון הקשה.
 
החברים אט אט הרפו ממנו. אבל חבר אחד היה שונה מהשאר. הוא פשוט לא התכוון לוותר לו. "אתה חייב לגשת לרבי ולבקש ממנו ברכה", התעקש הרב רסקין מקראון הייטס. הוא התכוון כמובן לרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
 
יחזקאל היסס. עם כל הכבוד לרבי מליובאוויטש, שרסקין נמנה עם חסידיו הנלהבים, הרי שלו, ליחזקאל זובער, אין כל קשר אליו. הוא מכבד מאוד את החסידים אך דרכו אינה דרכם. הוא ממש לא ראה את עצמו ניגש אל רבי חסידי ומבקש את ברכתו. אולם רסקין התגלה כעקשן שלא נרתע מתגובה שלילית. הוא פשוט רואה בה אבן נגף קלה לפני התשובה החיובית...
 
התעמולה לא חזרה ריקם ובערב אחד מצא יחזקאל את עצמו ממתין כאחד החסידים להיכנס לרבי לפגישת 'יחידות'. כשראה את הפסיפס הצבעוני של הדמויות שהמתינו לתורן, החל להרגיש קצת יותר בנוח. מסתבר, שלא רק חסידים מגיעים לרבי...
 
ההתרגשות שאופפת כל מי שעומד לפני הרבי לא פסחה עליו. הוא נעמד בחדרו הקדוש של הרבי ואך בקושי מצא עוז בנפשו לפצות פה ולבקש ברכה לילדים.
 
יחזקאל שיער כי בצורה זו או אחרת יברכו הרבי ב"זרעא חיא וקיימא" (זרע חי וקיים). הסבירו לו מראש כי גם ייתכן שהרבי יבקש ממנו לקבל על עצמו החלטה טובה שתהווה כלי רוחני להכלת הברכה. אולם הוא לא דמיין איזה 'כלי' מעניין יידרש ממנו...
 
בחדרו הקדוש של הרבי שרר שקט סמיך. יחזקאל נבוך מעט והתלבט בינו לבין עצמו מה נדרש ממנו לעשות לאחר ששטח את בקשתו. הרבי נעץ מבטו בחלון וקרע את הדממה בספק בקשה ספק ציווי: "דאג לשידוך לנמני ותזכה לילדים".
 
יחזקאל יצא מחדרו של הרבי מבולבל לגמרי. למצוא שידוך לנמני?
 
נמני היה רווק מבוגר, מוכר בקהילייה החרדית בניו-יורק. הבעיה הגדולה שלו הייתה מספר צלקות מכוערות שעיטרו את פניו ויצרו לו מראה דוחה במיוחד. איך הוא, יחזקאל זובער, יצליח בדיוק לעזור לו? אם שידוך של אדם רגיל השוו חז"ל לקריעת ים סוף, מה הם יאמרו על שידוך לנמני?
 
יחזקאל החליט לנסות. הרגעים המיוחדים במחיצתו של הרבי נתנו לו להבין שהרבי לא הזכיר לו את נמני כדי לדחות אותו, אלא כדי לעזור לשניהם גם יחד. לנמני בשידוך ולו בילדים.
 
כבר הייתה ליחזקאל בראש תוכנית בדמות יהודייה מצרפת. זו האחרונה הכירה את משפחת זובער, ולא פעם ולא פעמיים ביקשה שיעזרו לה למצוא שידוך. בהזדמנות המתאימה הראשונה הציע לה יחזקאל את נמני.
 
מיד לאחר שהציע את הרעיון הוא נרתע מעצמו. כיצד בדיוק הוא שולח אותה להיפגש עם בחור שכזה? במיוחד נרתע מהתלהבותה הלא מוסברת מעצם העניין שהוצע לה שידוך, מבלי להתעניין בפרטים.
 
האמת היא, שגם אם הייתה שואלת –  יחזקאל לא היה יכול לעזור לה. מעבר לצלקות שהיוו מבחינתו את כרטיס הביקור של נמני, הוא לא ידע עליו מאומה. הוא הציע לה את השידוך רק בגלל הרבי. כלומר, בגלל האינטרס שלו עצמו...
 
יחזקאל החליט לשתף בהצעה את אחיה של הצרפתייה. הייתה לו מין תקווה סמויה שהאח יניע את אחותו מהרעיון וכך תיחסכנה ממנו נקיפות מצפון. אבל מסתבר שהקדוש-ברוך-הוא הוא זה שמנהל את העולם ולא יחזקאל... השידוך קם והיה לעובדה מוגמרת. הזוג נישא וחי בשמחה.
 
ומה היה בסופו של השדכן? מיותר לציין שהוא קיבל מהרבי את 'דמי שדכנות' שהובטחו לו. יחזקאל ורעייתו הפכו להורים שמחים ומאושרים.