בברית בית הבתרים הבטיח הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו את ארץ כנען – ארץ ישראל – לנחלת עולם. אברהם אבינו חי חלק ניכר מחייו בארץ כנען, יצחק בנו חי את כל חייו בארץ ויעקב אבינו חי את רוב חייו בארץ. בערוב ימיו ירד יעקב עם משפחתו למצרים, ובמשך כ-250 שנה לא גר אף יהודי בארץ. לאחר מכן, נכנסו בני ישראל תחת הנהגתו של יהושע בן נון לארץ ישראל, ומאז – היו שנים שהעם כולו או רובו ככולו גר בארץ, היו שנים שחלק נכבד מהעם גר בארץ והיו שנים שמתי מספר יהודים גרו בארץ, אבל תמיד (לכאורה) הייתה כאן נוכחות יהודית.
 
מעיון בחבלי הארץ שהובטחו לאברהם בברית בין הבתרים עולה כי אף פעם לא קיבלנו את כולם. לאברהם הובטחה ארץ של עשר אומות ולפועל, גם בימים הטובים ביותר, כמו בימי דויד ושלמה, ישבו בני ישראל רק בארץ של שבע אומות. שלוש הארצות הנוספות הן של האומות 'קיני' 'קניזי' ו'קדמוני' ואותן מעולם לא קיבלנו.
 
רק בגאולה השלמה נגיע לנחלה המושלמת וגם אדמות אלו יהפכו לחלק מארצנו. אז גם היישוב היהודי בארץ יהיה לראשונה מושלם: עד היום, גם בתקופה שהעם כולו גר בארץ – הרי שהיו אלו בני אותו דור בלבד. אך לאחר תחיית המתים, בני הדורות כולם יגורו בארץ. כלומר, עם ישראל בשלמותו על כל דורותיו יגור בארץ ישראל השלמה. נמצא, שבמובן מסוים, כולנו נמצאים היום בדרך אל הארץ. כולנו נמצאים כעת במצב בו נמצא אברהם בעת שנאמר לו: "לך לך... הארץ אשר אראך".
 
מה הן הארצות 'קיני' 'קניזי' ו'קדמוני'? בתלמוד ירושלמי הדעות חלוקות בעניין: "רבי יהודה אומר: ערבייא, שלמיא ונבטייה. רבי שמעון אומר: אסיא, אספמיא ודמשק. רבי אליעזר בן יעקב אומר: אסיא, קרתיגנא ותורקי. רבי (יהודה הנשיא) אומר: אדום, מואב וראשית בני עמון".
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מצטט מהמקורות כי הגויים יתנו לנו את הארצות הללו מרצונם הטוב ולא יהיה צורך ללחום עמם על כך.