האם אני מנהל את חיי או שחיי מנהלים אותי? זו השאלה ששואלים בשנים האחרונות אלפי קואוצ'רים מוצלחים את לקוחותיהם. הקואוצ'ינג מפתה אנשים לנהל את חייהם בעצמם. במקום לתת לאירועים המשתנים והרודפים להכתיב את החיים, מוזמן האדם לחוויית חיים אחרת בה הוא זה שקובע את סדר היום של חייו.
 
למעשה, החסידות כבר מיקדה את תשומת הלב בכיוון זה לפני למעלה ממאתיים שנה. תורת החסידות דורשת מהאדם לשלוט בדחפים, ביצרים וברצונות החולפים ולהיות קשוב תמיד למה שנדרש ממנו באותו הרגע. במקום להיות אדם שמנוהל על-ידי לבו – כלומר, על-ידי מצבי הרוח החולפים, התחושות, הרגשות, הדחפים האימפולסיביים – להפוך לאדם שמנהל את חייו עם מוחו. ובטרמינולוגיה של החסידות: "מוח שליט על הלב". לעשות מה שנכון ולא מה שנחשק.
 
הקואוצ'ינג מרבה להשתמש במושג "האם זה עובד בשבילך?" – כלומר, מה יוצא לך בסופו של דבר מסגנון ההתנהלות של חייך. גם בעניין הזה כבר הקדימה החסידות. תורת החסידות ממקדת את תשומת הלב בשיקוף עצמי שעל האדם לערוך בהתמדה כדי לאבחן האם הוא עושה, מדבר, חושב את הדבר הנכון עבורו. השאלה האם זה "עובד" בשבילך, היא שאלת מפתח בקשר לשליחותנו וייעודנו בעולם. בעזרתה לא מתמכרים לחוויות חולפות אלא מתמקדים במה שנכון וראוי לעשות.
 
*
 
מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי היה מוכר גם בקרב הגויים כאישיות רמת מעלה. בעת שנעצר ברוסיה בעקבות הלשנת-שקר, הגיע לפגוש בו אחד משרי הממלכה שרצה להתרשם ממנו מקרוב. הוא ביקש ממנו פרשנות אישית לשיח בגן עדן בין הקדוש-ברוך-הוא לבין אדם הראשון חטא עץ הדעת, שנפתח בשאלה "אייכה?". וכי הבורא היודע-כול לא ידע היכן בדיוק הסתתר אדם? תהה השר.
 
השיב לו הרבי בשאלה: האם אתה מאמין בנצחיות התורה ובהיותה פונה לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן? השר השיב בחיוב. ובכן, הסביר לו הרבי, השאלה "אייכה" אינה שאלה של מיקום פיזי. היא מופנית לכל אדם באשר הוא, איפה הוא נמצא ביחס לשליחות האלוקית המוטלת עליו, ביחס למטרות שלשמן ירדה נשמתו לעולם.
 
הרבי הפתיע בכך שנקט כדוגמה את גילו המדויק של איש שיחו. 'אייכה?', הסביר הרבי לשר, שואל הקדוש-ברוך-הוא. לאחר שחלפו כך וכך שנים מחייך מה הספקת וביצעת כהלכה מתוך כל מה שמוטל עליך?!
 
*
 
הבנת הנפש כפי שהיא פרושה בתורת החסידות, מאפשרת נגיעה אמיתית וכנה בעולמו הפנימי של האדם. זו אחת מסגולותיה המיוחדות של החסידות – לגרום ללומדים אותה לשנות שינוי מהותי את כל תפיסתם את החיים ולהעריך את עצמם ב'גודל טבעי'. בהמשך, היא גם מסייעת להתאזר בכוחות הנדרשים להתמודד עם המשימות שמזמנים החיים ולהיות 'מאומן' מוצלח.
 
'האימון החסידי' מוביל לחיים של הגשמה. הוא תובע שליטה במצבי-רוח ובדחפים. הוא מזכיר כל העת כי הדרך להגשמת מטרות מחייבת ויתור על הנאות וריגושים חולפים, ומעניק לחיים משמעות אמיתית. משמעות שנוצקת מכך שמגשימים את השליחות לה נועדנו – לקיים את רצון הבורא. הבשורה האמיתית של האימון העצמי נמצאת בתורת החסידות. כי האמת הייחודית שהיא חושפת נוגעת במקומות עמוקים בנפש, אליהם אף שיטה לא מצליחה להגיע.
 
תורת החסידות גם נחשבת 'טעימה'  מהתורה שתתגלה בגאולה השלמה, עם התגלותו לעין כל של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. 'טעימה' שגם מאמנת, גם מעניקה אמונה גדולה וגם עוזרת להתגשמותה, תכף ומיד ממש.