מה קרה בפסח שני?
בי"ד בניסן, ביום השנה הראשון ליציאתם ממצרים, הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח. על פי הציווי האלוקי, יכלו להקריב את הקרבן רק מי שהיו טהורים מ'טומאת מת' (שלא באו במגע או 'התעסקו' בטהרתו או בקבורתו של נפטר).מספר אנשים שהיו טמאים ב'טומאת-מת' (ויש אומרים כי טומאתם באה להם לפי שהתעסקו בקבורתם של הצדיקים נדב ואביהו, בני אהרן), באו למשה רבנו ותלונה בפיהם: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל"?
בתשובה לטענתם ניתנה לבני ישראל הזדמנות נוספת, מועד נוסף להקרבת הקרבן. גם מי שהיו טמאים, או שהיו בדרך רחוקה ולא יכלו להקריב בפסח הראשון, יוכלו מעתה להקריב את קרבן הפסח כהלכתו שלושים יום לאחר חג הפסח בי"ד באייר, הוא "פסח שני".
ולקרב הענין לשכלנו...
ומעט יותר בהרחבה, כפי שהדברים משתקפים בתנועות הנפש:
מי שהיה טמא – אפילו מי שנקלע ל'טומאת היאוש והדכאון' או לשנאה עצמית הרסנית ומשפילה, אשר זהו בבחינת מצב של 'טומאת מת' בנפש האדם. היינו כאשר הרגשתו היא כשל אדם ש'חייו אינם חיים', עד כי חש הוא את עצמו כ'מת מהלך'.
מי שהיה בדרך רחוקה – אפילו מי שאיבד דרכו, ונתון ב'טומאת הבלבול והאי-סדר'. כאדם שאינו מסוגל להבחין בין ימינו לשמאלו, עד כי אינו יודע כיצד לשוב לעצמיותו.
מי שהיה הריחוק מרצונו – אפילו מי שהתדרדר לשאול תחתית עקב הנהגתו הלא טובה ברצון ואף במזיד.
אף על פי כן, אין המצב אבוד, תמיד ניתן לתקן!
וכפתגמו של אחד מגדולי צדיקי הדורות: אם מאמין אתה כי ניתן לקלקל – תאמין כי ניתן לתקן!
וכדברי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: "... ומוכח הדבר ממה שכתוב בתניא פרק י"ד שכל אדם (אפילו רשע גמור) יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה... שאף שאפשר שבעבר היה במצב אחר, הרי נשתנה בינתיים על ידי עבודתו ופעולותיו כו'.
ומוכרח הדבר גם ממאמר רבותינו זכרונם לברכה שתשובה מועלת לכל ("אין לך דבר שעומד בפני התשובה")... והשינוי שחל באדם הוא שלא רק שעכשיו בהווה הוא במצב שלא עבר כו' כי לא נשאר רושם כו', כי אם שפעל שינוי מהותי בעברו. היינו, שבכח התשובה לעקור החטא מעיקרו עד שכמו לא היה מעולם כלל!
והביאור בזה - שלכל אדם יש בחירה חופשית לקיים מצות התשובה מצד נתינת הכח שבמצוה כללית זו. אם בשאר כל המצוות, הרשות נתונה לכל אדם ואין מי שיעכב בעדו, על אחת כמה וכמה שאין מי שיעכב בעדו מלשוב לעצמיותו; באשר מצות התשובה היא מצוה כללית המשיבה לאדם את רצונו האמיתי לקיים כל המצוות."
