בעקבות חטא עץ הדעת, נענש האדם בתפוקה ירודה של יבול האדמה, ובצורך להתאמץ ולהזיע כדי ליהנות מהתנובה: "ארורה האדמה בעבורך... וקוץ ודרדר תצמיח לך... בזיעת אפיך תאכל לחם" (בראשית ג, יז-יט).
 
בגאולה השלמה יושלם התיקון על חטא עץ הדעת ויתבטלו כל העונשים שבאו בעקבותיו. האדמה תשוב להצמיח פירות כמו לפני החטא, ואף יותר מכך. מדברי חז"ל עולה, כי בגאולה צפויים חמישה סוגי חידושים בתחום הצומח:
 
א. הפירות יהיו גדולים מאוד בכמות ובאיכות. למשל: שיבולת חיטה תיתמר לגובה של עץ דקל, וגרגר חיטה יהיה בממדים של שתי כליות של שור גדול. ענבים יהיו גדולים ועסיסיים ועמוסים ביין איכותי. מענב בודד יפיקו יין בכמות שתמלא חבית גדולה. על הפסוק "חכלילי עיניים מיין", דורשים חז"ל: 'חכלילי' – "כל חיך שטועמו אומר: לי לי".
 
ב. העבודה החקלאית תהיה קלה ולא מאומצת. רוח נושבת תבדר את החיטים ותשיר מהן סולת לאדמה, מוכנה לאיסוף. גם מדריכת הענבים ניפטר, כי היין יהיה ראוי לשתייה מענגת ישירות מן הענב.
 
ג. קצב הצמיחה יהיה מהיר במיוחד. את הפסוק "וניגש חורש בקוצר" (עמוס ט, יג) מסביר המדרש, כי החורש והקוצר ייפגשו זה בזה, משום שהצמיחה תסתיים במהירות בזק, עוד לפני שיספיק החורש לעזוב את השדה.
 
ד. צמחים שכיום אינם ראויים לאכילה יהפכו לראויים לאכילה. חז"ל מגלים כי העצים עצמם, הענפים והגזע, יהיו אכילים, וכמו כן אילנות סרק יניבו פירות טעימים. ראוי לציין, כי לתופעה זו השלכה הלכתית משמעותית: התורה קובעת כי אסור להשחית אילנות מאכל. "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא – אותו תשחית וכרת" (דברים כ, כ). נמצא אפוא שבזמן הגאולה ייאסר להשחית כל עץ שהוא, כי כל העצים יהיו עצי מאכל.
 
ה. האדמה תצמיח גם תוצרים מוגמרים, ותחסוך מאתנו את הצורך לעמול על הכנתם. כך דרש רבן גמליאל: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (מיני מאפה) וכלי מילת (בגדי משי משובחים)".
 
מקורות: ויקרא רבה יז. תורת כהנים על ויקרא כו, ג. תלמוד בבלי שבת ל, ב, כתובות קיא, ב ואילך, בבא קמא צא, ב. משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכות ח-ט. ליקוטי שיחות כרך כז עמוד 191.