השליטה היהודית על כל הרכוש המצרי אפשרה בהמשך את השימוש הנכון בו, באופן שיביא לתהליך הגאולה של ניצוצות הקדושה.
כאשר התוודע יוסף אל אחיו, הוא אמר להם שימסרו ליעקב כי הוא מושל בכל ארץ מצרים וכי הוא מבקש שכל המשפחה תרד להתגורר במצרים.
למעשה, ירידת יעקב ובניו למצרים הייתה מחויבת. זו הייתה הדרך להתהוותה של גלות מצרים, שמילאה מטרה חשובה בתוכנית האלוקית של הבריאה. המסר אותו ביקש יוסף להעביר לאביו הוא, שמכוח היותו מושל במצרים נוצרה האפשרות למילוי המטרה הרוחנית שבגלות מצרים ולפיכך הגיעה העת לרדת ולהתגורר בה.
הסבר הדברים: מטרתה הרוחנית של הגלות נקראת "בירור ניצוצות". מאז הבריאה פזורים בעולם ניצוצות קדושה רוחניים הנשלטים על-ידי כוחות טומאה, והתפקיד של עם ישראל הוא להגיע לאותם ניצוצות, 'לברור' – להפריד אותם מכוחות הטומאה ולהשיבם אל מחוזות הקדושה. פעולת הבירור נעשית על-ידי שימוש נכון בדברים הגשמיים שבהם חבויים הניצוצות. כלומר, שימוש שתואם לרצונו של הקדוש-ברוך-הוא. במצרים היה ריכוז גבוה במיוחד של ניצוצות כאלו, ונוכחותם של בני ישראל במצרים נועדה להביא לגאולתם של הניצוצות.
בשנות שלטונו של יוסף במצרים, הוכנה הקרקע לבירור הניצוצות. כפי שמתארת פרשת השבוע, בשנות הרעב הזילו אנשי מצרים (והעולם) את כל רכושם לאוצרות המלוכה, שהיו תחת שליטתו של יוסף. השליטה היהודית על כל הרכוש המצרי אפשרה בהמשך את השימוש הנכון בו, באופן שיביא לתהליך הגאולה של ניצוצות הקדושה.
חז"ל מספרים כי בסך הכול ישנם רפ"ח (288) ניצוצות כאלה, ולאחר שכולם מתבררים – צריכה לבוא הגאולה השלמה. מתוכם, היו ר"ב (202) במצרים – וכולם נגאלו עד ליציאת מצרים. ללמדנו, עד כמה היה מכריע חלקה של גלות מצרים בתהליך האלוקי המוביל אל הגאולה, שתבוא תכף ומיד ממש.
(ליקוטי שיחות חלק ג עמוד 823)
