שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
בהתחלת הפרשה מבטיחה התורה ברכות למי שישמור את התורה והמצווות, אך לאחר מכן התורה מפרטת את העונשים והקללות לסרים מדרך התורה, ובהם גלות מארץ הקודש.
י אייר התשע"א (14.05.2011)
בהתחלת הפרשה מבטיחה התורה ברכות למי שישמור את התורה והמצווות, אך לאחר מכן התורה מפרטת את העונשים והקללות לסרים מדרך התורה, ובהם גלות מארץ הקודש.
התורה מסיימת בהבטחת הקב"ה שיגאל את עם ישראל מארצות הגוים.
בעליה הרביעית אנו קוראים על תרומה של כסף לבית המקדש, כתחליף לאדם, בהמות או קרקעות. דהיינו: באם אדם נשבע לתרום את ערך עצמו לה', מהו השווי הכספי שעליו לתרום, לפי הגיל ותנאים נוספים.
העליה החמישית פותחת בדיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
העליה השביעית מסתיימת בדיני מעשר בהמות, כאשר כל בהמה עשירית מוקרבת כקרבן לה'.
זהו סיומו של ספר ויקרא, הספר שהתחיל בפרשת ויקרא לפני כחודשיים, הספר שידוע גם בשמו "תורת כהנים" כיון שרובו עוסק בדיני בית המקדש, הכהנים והקרבנות.
חזק חזק ונתחזק
1
פירוט חסר
חיים
| 2011-05-15 15:26:36
למה אין פירוט מושלם של הפרשה? הקללות הן הרי ברכות נעלמות, כמבואר בחסידות? למה התעלמות בולטת כ"כ?
אגב, ייש"כ על האתר המרתק וגדוש התוכן
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il