לכל אחד יש תקופה רעה של ירידה, תקופה ´דפוקה´, כל אחד ´נזרק לבור´ באיזה שלב של חייו. וכשאתה יוצא מזה, אתה צריך להכריז לאחרים, והכי - להכריז הכי לעצמך: אין מקרה! אין סתאאם!
רגע האמת הגיע.
יוסף עומד מול האחים שזרקו אותו לבור, שמכרו אותו לעבד, שהפרידו אותו מהמשפחה לשנים ארוכות וקשות. עכשיו הוא המושל, והם זרים עלובים שבאו מארץ מוכת רעב לחפש מזון, הוא המושל והם בודדים מול אנשי המעצמה שתחת מרותו.
הכח בידו, האם הגיע הרגע לנקמה?
התגובה של יוסף מדהימה.
"ויאמר : אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה.
ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם.
כי זה שנתיים הרעב... וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה.
ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים"
בגללם הורחק מהאבא האהוב ומהלימוד איתו, בגללם הובל למצרים בשיירת עבדים אומללה, ובסוף אפילו נזרק לכלא – והוא עומד ומכריז : זה בכלל לא קשור אליכם! זו בכלל "שליחות אלוקית " – "כי למחיה שלחני אלוקים" !
והוא עוד מדגיש: השליחות הזו היתה לטובה, כי כך הפכתי מושל וכך יש בידי כעת כוח להחיותכם בשנות הרעב!
שימו לב לדבר מענין.
יוסף אומר "שלחני אלוקים". השם אלוקים הוא שם שמבטא את הבורא, כשהוא מוסתר.
"כי שמש ומגן הוי-ה אלוקים" (תהילים) : שם הוי-ה הוא כמו שמש, שאורה גלוי. שם זה מבטא את מידת החסד האלוקית של נתינה בגלוי. שם אלוקים הוא כמו "מגן" שמכסה, מסתיר ומצמצם את אורה, ועל כן מבטא את השם של מידת הדין, צמצום והסתר של האור האלוקי.
אז אמנם, השליחות שלי, אומר יוסף היתה "מוסתרת", זה לא 'הכי נעים' להמכר לעבד על ידי אחיך, זה נראה אפילו רע מאוד.
ובכל זאת!
יוסף מכריז לאחיו : זו היתה שליחות אלוקית גם אם כשזה קרה, זה היה נראה ממש רע!
אמנם זה היה באופן של הסתר, אבל הכוונה הפנימית היתה 'מוארת', ממש כמו בשם "הוויה".
ומה כל זה אומר לנו?
לכל אחד יש תקופה רעה של ירידה, תקופה 'דפוקה', כל אחד 'נזרק לבור' באיזה שלב של חייו.
וכשאתה יוצא מזה, אתה צריך להכריז לאחרים, ולהכריז הכי לעצמך:
אין מקרה! אין סתאאם! גם אף אחד מהאנשים שסביבי לא גרם לי רע - "לא אתם שלחתם אותי"!
- כל מה שקרה לי - הכל הוא שליחות אלוקית!
"והלכת אל המקום אשר יבחר אלוקים לשכן שמו שם" (חומש דברים) - הפירוש הפשוט מדבר על הליכה לבית המקדש, והבעל שם טוב מפרש בדרך החסידות:
"והלכת אל המקום אשר יבחר אלוקים" -
לאן שאתה הולך- אתה הולך בשליחות אלוקית. אתה הולך - כי הקב"ה רצה שתלך לשם!
"לשכן שמו שם" – לעשות שם, בתוכך, משכן לאלוקות.
ובואו נזכור, שכמה שנראה לך רע, הרי הירידה היא לצורך עליה עוד יותר גבוהה!
