בימים שבהם נערכנו ליציאה לשליחות לסרי לנקה, פנה אלי חבר ואמר לי שבסרי לנקה שולט פלג בודהיסטי שאינו מרכזי כבודהיזם הטיבטי, אך דווקא בגלל כך ישנם יהודים ספורים שמתענינים דווקא בו, ואותם נשמות מגיעות לסרי לנקה ללימודים ומדיטציות. "שים לב אליהם..." - הוא אמר לי.
בתקופה הראשונה לשהותינו באי, רוב העיסוק שלנו היה עם המטיילים הישראלים שרובם באים לגלוש בחופי הגלישה המפורסמים, אך עם הזמן התברר לנו אודות יהודים שחיו בעבר, או שחיים עדיין בסרי לנקה ועוסקים באופן אינטסיבי בבודהיזים.
סיפורו של אחד מהם נגע לליבנו במיוחד. יוסי גדל בקיבוץ בארץ, נישא ונולד לו בן. החיים לא היטיבו איתו מדי, הוא נפגע מהאנשים הקרובים אליו, והחל לחפש פורקן בלימודים רוחניים בתקווה שהם יתנו מרגוע לנפשו. באותן שנים הוא היה פעיל מאוד בקבוצות רוחניות שפעלו בארץ, והחליט להעמיק את היכרותו עם התורות המזרחיות ע"י מסע למזרח הרחוק.
באחד ממסעיו פגש בתאילנד בתאילנדי צעיר שהציע לו לבקר במקדש בודהיסטי ולהתוודע לפילוספיה שהדת מציעה, בכך הוא נכנס לתהליך ארוך שבמהלכו הוא הפך לנזיר בודהיסטי שחי חיי פרישות מחומר. לאחרי תקופה לא ארוכה בתאילנד הציע לו חבר לבקר בסרי לנקה, ולהתוודע לבודהיזם הטרוודי הנפוץ בסרי לנקה. הוא קיבל את ההצעה, ומאז השתקע ל-12 שנים הבאות בג'ונגלים של סרי לנקה, שם חי באיזורים המנותקים מכל ציוילזציה ועסק במדיטציות.
בקיץ 2007 השתקעה בקולומבו – בירת סרי לנקה, משפחה ישראלית שבאה לעסוק בענף הטקסטיל. באמצעות ידיד סרי לנקי נוצר קשר בינם ובין יוסי, שבינתיים החליף את שמו לשם בודהיסטי. יוסי ואבי – אבי המשפחה, שמרו על קשר קרוב, וכך נודע לי אודות יוסי. מצידי מסרתי באמצעות אבי הזמנה ליוסי לבקר בבית חב"ד, אך יוסי חשש...
אחרי שנה בה גרו אבי ומשפחתו בסרי לנקה, חזרה המשפחה לארץ, וטרם עוזבם, מסר אבי ליוסי את פרטינו עם הזמנה בשמינו שבמידה וצריך משהו הוא מוזמן ליצור קשר. אחרי כמה חודשים, קיבלתי טלפון מיוסי.. הוא הסביר שבנו וכלתו שהתחתנו לא מזמן הגיעו לטיול בהודו, והוא מעוניין לנסוע ולפגוש אותם. משפחתו רוצה לשלוח לו כסף, אך אין לו איך לקבל אותו, והוא שואל האם אוכל לעזור לו. כמובן שהשבתי בשמחה, וחיש מהר הפכה השיחה לדיון רוחני, כשיוסי טועם בפעם הראשונה ממעינות החסידות. בסיום השיחה סיכמנו שיוסי יבוא בעוד יומיים לביתנו ויקבל את הכסף.
אחרי יומיים יוסי הגיע, והתיישבנו לדבר. כל אותו היום הוא לא עזב את ביתינו. הבית החם, האוירה הלבבית והאור החסידי, נגעו ללבבו והוא לא יכל לעזוב.
הביקור שנועד מלכתחילה רק לאסוף את הכסף הפך לשהות של שבוע, כולל שבת, שבמהלכו נחשף יוסי לראשונה לאורח החיים היהודי-חסידי, אך מעבר לכך לחום החסידי שנגע בו.
בתום השבוע המשיך יוסי בדרכו להודו, וטרם צאתו צויד בספר התניא, ובד"ש חם לבית חב"ד בעיר דרמסלה אליה תיכנן להגיע.
במהלך החודשיים הקרובים קיבלנו דיווחים מיוסי כי הוא נמצא בדרמסאלה, ומשתתף רבות בהרצאותיו של הדלאי למה. יוסי עדיין חשש להיכנס לבית חב"ד.
אחרי החגים התקבל אימייל מפתיע מיוסי בו הוא כותב כך: "אני שוהה הרבה בבית חב"ד, עוסק בלימוד המיסטיקה היהודית ואף הנחתי תפילין...". שמחנו מאוד.
כמה ימים אח"כ התקבל אימייל נוסף: "האם כל זה היה טריק ע"מ להחזיר אותי הביתה? אני מתאר לעצמי שאתה יכול כבר לומר 'לחיים'. הסרתי את הגלימה ולבשתי ג'ינס, וכעת אני חושב להיכנס לישיבה בארץ".
ואכן, מיד אחרי חנוכה חזר יוסי ארצה, אחרי שנים ארוכות של היעדרות, והוא כעת לומד בישיבה בארץ...