כל יהודי, בכל זמן ובכל מקום – צריך להתייחס לעצמו כאל מי שיצא ממצרים.
כאילו. מילה שבשנים האחרונות צברה תאוצה בלקסיקון הישראלי ומשתרבבת כמעט לכל משפט, בעיקר אצל צעירים. 'הלכתי כאילו לשם', 'כאילו אמרתי לו', 'עשיתי כאילו'. אינסוף הקשרים לא קשורים למילה 'כאילו' – כאילו כל החיים הם כאילו. 'חיים שכאילו'...
האבסורד כאן שבעצם הפכו את משמעות המילה 180 מעלות. כאשר מתארים כל פעולה פשוטה עם המילה 'כאילו' – למעשה שוללים ממנה את התיאור הפשוט שלה. 'כאילו הלכתי' פירושו 'לא ממש הלכתי, אלא...' וכדומה. בו בזמן שהשימוש המקורי של המילה הוא לא לשלול אלא להעניק תיאור נוסף. למשל: 'המחזה כאילו נלקח מתוך ספר פלוני', 'האיש נראה כאילו שקע ב...'.
מה פתאום פתחנו במה לניתוח לשוני? – משום שלמילה 'כאילו' תפקיד מרכזי במשמעותו של חג הפסח. חז"ל אמרו: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". חז"ל התכוונו כמובן לשימוש המקורי של המילה. לא 'כאילו הוא לא יצא' אלא 'כאילו הוא כן יצא ממצרים'. כל יהודי, בכל זמן ובכל מקום – צריך להתייחס לעצמו כאל מי שיצא ממצרים.
בתורת החסידות מוסיפים כי זה לא רק 'בכל דור' אלא גם 'בכל יום'. עלינו לראות את עצמנו כאילו בכל יום מחדש אנו יוצאים ממצרים!
*
מה משמעות הדברים – הן רובנו ככולנו לא דרכנו אף פעם במצרים, ובכלל – על המצרים המושחתים מהעידן הפרעוני אבד הכלח בים סוף. אמנם גם מהמצרים של היום איננו מלקקים דבש, אבל ממש לא מדובר על העבודה הסיזיפית שהייתה מנת חלקם של אבותינו במצרים. מה אפוא הפירוש 'כאילו הוא יצא ממצרים'?
מסבירה תורת החסידות כי 'מצרים' מלשון מצר וצרה. אבותינו במצרים היו נתונים במצר – וכך גם אנחנו נתונים במצר – במצריו של היצר הרע. היצר הרע 'חונק' ומנסה להכשיל אותנו על כל צעד ושעל. הוא מכיר את נקודות התורפה שלנו טוב יותר מאתנו ובכל מצב נתון יודע להחדיר אל המוח והלב את הטיעון הכי חזק והכי משכנע למה לא לקיים כעת מצווה זו או אחרת.
גם אבותינו שבמצרים התמודדו עם מצרים רוחניים כאלה. גם עליהם העיק היצר הרע ופיתה לעבוד עבודה-זרה ולכפור בקדוש-ברוך-הוא. יציאתם ממצרים הגיאוגרפית הייתה גם יציאה ממצרים הרוחנית. הם 'ברחו' מהיצר הרע והתנתקו בבת אחת מהעבודה-הזרה וכל יתר החולאים הרוחניים שהיו להם במצרים.
ואת היציאה הזו ממצרים עלינו לזכור ולשחזר בכל יום ובכל רגע. להיות מודעים שכל תירוץ שחולף לנו בראש למה לא להניח כעת תפילין, אלא 'אחר כך', או למה 'באמת' אנחנו לא מסוגלים עדיין לשמור כשרות או שבת – אלה הכול המצרים של היצר הרע. עלינו לראות את עצמנו כאילו אנחנו יוצאים ממצרים – במובן הישר של 'כאילו'. לצאת באמת ולהתנתק מכל התירוצים הנפסדים – ופשוט לעשות מה שהקדוש-ברוך-הוא מורה לנו בתורה.
*
מדובר בפרויקט לא קל בכלל. זהו פרויקט החיים שלנו. זוהי ממש גאולה – במישור הפרטי. להיגאל מהכבלים הגלותיים של היצר הרע (אגב, גלותיים זו עוד מילה שהפכו את עורה. בבמות רבות משמשת המילה כתיאור ליהודי האותנטי, שלא זנח את דרך האבות למרות הפיתויים לרוב הקורצים מסביבו – בו בזמן שהמשמעות המקורית שלה הפוכה לגמרי: מי שכן מתפתה ומחקה את הגויים והולך חלילה בדרכיהם – הוא הוא הגלותי האמיתי).
הגאולות הפרטיות שלנו הן שתבאנה את הגאולה הכללית – האמיתית והשלמה, עם התגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח תכף ומיד ממש.