סעודת משיח היא סעודה שנערכת כסעודה שלישית ביום אחרון של פסח בחוץ לארץ, ובארץ הקודש ביום שביעי של פסח.
סעודה זו החלה על ידי הבעל שם טוב הקדוש, שקרא לסעודתו השלישית ביום אחרון של פסח "סעודת משיח", וזאת - כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח.
בשנת תרס"ו, התחיל הסדר שתלמידי תומכי תמימים יאכלו יחד בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, ובאחרון של פסח אכל עימם כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
הרבי הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח, וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). כ"ק אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו. במיוחד נהוג אצל הרבי לשיר את הניגון הופ קוזק.
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.
