יב כסלו התשפ"א (28.11.2020)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




מעלת השמחה
שמחה כשהיא לעצמה אינה מצווה ועצבות בפני עצמה אינה עבֵרה; אבל לגבהים שאליהם מביאה השמחה אי-אפשר להגיע על-ידי שום מצווה, ואילו לבאר-שחת שאליה מדרדרת העצבות לא מגיעים על-ידי שום עבֵרה.
 


|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » חג הפסח » חג כהלכה


מדריך קצר לחג המצות
מדריך קצר ומעשי לחג הפסח: ההכנות לחג, בדיקת חמץ ועריכת ליל הסדר

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה
טו 'אדר ב התשע"א (21.03.2011)

הכנת הבית לחג:
 
בפסח אסור לאכול חמץ, וכן אסור להשהותו בבית. חמץ הוא כל דבר המכיל אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין וקוואקר), בכל צורה שהיא, ולא היה נתון בהשגחה מתמדת לבל יחמיץ. לחם, עוגות, עוגיות, אטריות, פתיתים, חטיפים, סוגים מסויימים של מזון תינוקות, בירה, ויסקי ועוד – הנם חמץ ואסור ליהודי להחזיקם בבית כל ימי הפסח. חמץ שנשאר ברשות יהודי בפסח (ולא נמכר לגוי) – אסור בהנאה גם לאחר הפסח!
 
כך נערכים למשימה:
 
מנקים את הבית מחמץ. את כלי החמץ ואת המוצרים אותם מתכוונים למכור לגוי – יש להצניע בפינה צדדית, במקום סגור עליו מצויין "חמץ".
 
מכינים כלים מיוחדים לפסח, בהם משתמשים אך ורק במוצרים כשרים לפסח. אם לא ניתן – אפשר להכשיר כלים מסויימים לקראת פסח; אולם הדבר צריך להיעשות בפיקוח של רב, המוודא שניתן להכשיר את הכלי ושההכשרה מתבצעת כהלכה.
 
גם את המטבח יש להכשיר! לא ניתן להשתמש בשיש ובכיורים, בתנור ובכיריים ללא הכשרה ראויה וכיסוי מתאים וכו', ויש ללמוד היטב את הפרטים.
 
מבצעים "מכירת חמץ" על מוצרי החמץ וכליו שנשארים בבית. את מכירת החמץ יש לבצע עד ליל בדיקת החמץ בערב, אצל רב, המוכר בהרשאתך את החמץ לגוי לימי הפסח (אפשר לחתום על טופס גם במרכז חב"ד המקומי).
 
בדיקת חמץ:
 
בערב עורכים בבית (ובכל המקומות שברשותינו) "בדיקת חמץ", לוודא שלא נשאר אפילו פירור חמץ בפינות ובחורים. עפ"י מנהג ישראל, מניחים לפני כן במקומות שונים בבית 10 פתיתים של חמץ קשה עטוף היטב (ויש לוודא לאחר הבדיקה שכולם נאספו!).
 
לפני הבדיקה מברכים:
 
בָּרוּךְ אַתָּה אַ־דֹנָי אֱ־הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ:  
 
אבי המשפחה בודק בכל החדרים לאור נר (שעווה), את הפירורים שהוא מוצא מכניס לשקית נייר, באמצעות נוצה. לאחר הבדיקה אומרים את נוסח "ביטול חמץ" (בתרגום לעברית):
 
כָּל חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי שֶׁלֹּא רְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא יְדַעְתִּיו, יִבָּטֵל וְיִהְיֶה הֶפְקֵר כַּעֲפַר הָאָרֶץ.
 
שריפת חמץ:
 
מזדרזים לסיים את ארוחת הבוקר מוקדם. אחר כך מבערים את החמץ המועט שנותר. אחרי שריפת החמץ אומרים (בתרגום לעברית):
 
כָּל חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי שֶׁחֲזִיתִיו וְשֶׁלֹּא חֲזִיתִיו, שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו שֶׁבִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו, יִבָּטֵל  וְיִהְיֶה הֶפְקֵר כַּעֲפַר הָאָרֶץ.
 
אסור לאכול מצה כל היום, עד לזמן אכילתו ב"סדר" בלילה.
 
הדלקת נרות:
 
לפני כניסת החג הנשים והבנות מדליקות נרות (אישה נשואה שני נרות, ובת נר אחד).
 
לפני הדלקת הנרות נוהגים לתת מספר מטבעות לצדקה.
 
לאחר ההדלקה מברכות:
 
בָּרוּךְ אַתָּה אַ־דֹנָי אֱ־הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב:
 
בָּרוּךְ אַתָּה אַ־דֹנָי אֱ־הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה:
 
 
לאחר הדלקת הנרות נוהגים לבקש את הגאולה האמיתית והשלימה בהכרזה: 
 
יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד 
 
גם בערב שביעי של פסח מדליקים נרות חג ומברכים:
 
בָּרוּךְ אַתָּה אַ־דֹנָי אֱ־הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב:
 
מצות:
 
נהוג לקחת "מצה שמורה" עגולה עבודת-יד. זו מצה שבה החל משעת הבשלת החטה נשמרו החיטים והקמח בהקפדה מיוחדת מרטיבות; ונעשתה בעבודת- יד מתוך כוונה לשם מצוה – ממש כמו אבותינו במצרים! מול עורך הסדר מונחות שלוש מצות כאלה, ויש להכין כמות מספקת של מצות עבור שאר משתתפי הסדר (כמצה עגולה לכל סועד).  
 
בליל הסדר אוכלים מצה 3 פעמים. הראשונה – בתחילת הסעודה, לאחר ברכת "המוציא" ו"על אכילת מצה"; השניה – באכילת "כורך", כריך של מצה ובתוכה מרור; השלישית – בסיום הסעודה, במצה הנאכלת ל"אפיקומן", זכר לקרבן-הפסח. יש לאכול בכל פעם באופן רצוף לפחות "כזית" (27 גרם, כשליש מצה עגולה). המהדרים אוכלים בפעם הראשונה והאחרונה פעמיים "כזית".
 
ארבע כוסות יין:
 
שתיית ארבע כוסות יין – כנגד "ארבע לשונות של גאולה" – היא מצווה על כל אחד ואחת, גדולים כקטנים. כל כוס צריכה להכיל לפחות 86 סמ"ק ויש לשתות את רובה. נוהגים להשתמש ביין אדום, זכר למכת דם (לילדים ולמי שאינם יכולים לשתות יין, אפשר להשתמש במיץ ענבים טבעי).
 
ליל הסדר:
 
זו הזדמנות של פעם בשנה, לחוש חירות רוחנית אמיתית. אין תחליף לעריכת הסדר כהלכתו – לספר את סיפור יציאת מצרים מתוך ההגדה, לאכול את השיעור המלא של המצה והמרור, לשתות ארבע כוסות של יין, לומר את ה"הלל" עד לשיא בהכרזת האמונה היהודית: לשנה הבאה בירושלים!
 
כדי להרגיש כבני חורין, שותים את ארבע הכוסות ואוכלים את מצות המצווה בהסבה – הטיה על מצע רך לצד שמאל – כבני מלכים. נשים אינן נוהגות להסב.
 
הגדה של פסח:
 
זהו אחד הפריטים החשובים! כדאי להצטייד מבעוד מועד בהגדה של פסח, המכילה פירוט ברור של ההלכות והמנהגים. הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח מציע שלכל ילד תהיה הגדה משלו, עם ציורים המושכים את לבו.  
 
הקערה:
 
ה'קערה' היא בעצם שלוש מצות המכוסות במפה (גם בין המצות מפרידים במפיות). על הקערה מציבים:  
 
זרוע – גרוגרת של עוף שמעט בשר עליה, צלויה באש. זכר ל"קרבן פסח" שנאכל בעז"ה כשייבנה בית-המקדש במהרה בימינו. אין אוכלים את הזרוע, ויש לצלותה מראש בערב החג.
 
ביצה – ביצה קשה בקליפתה שהתבשלה מערב החג, זכר ל"קרבן חגיגה" שנקריב כשייבנה בית-מקדש במהרה בימינו.
 
מרור – עלי חסה ושורש "חזרת", זכר למרירות השעבוד במצרים. המרור מונח פעמיים על הקערה: פעם אחת עבור ה"מרור", ופעם שניה עבור אכילתו עם המצה ב"כורך". יש להכין כמות לכל הסועדים (19 גרם לכל אחד).  
 
חרוסת – רסק תפוחי-עץ, אגסים ואגוזים טחונים, בתוספת מעט יין. זכר לטיט בו עבדו אבותינו בפרך.  
 
כרפס – מין ירק, נוהגים לקחת תפוח-אדמה מבושל או פרוסת בצל (יש המזהים את הכרפס עם עלי הסלרי). נאכל בתחילת הסדר כדי להתמיה את הילדים, ולגרום להם לשאול את ה"קושיות".





שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter