יח 'אדר ב התשפ"ד (28.03.2024)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » חג פורים » מבט לעומק


המכנה המשותף להמן ולמרדכי
כל דבר שאנו באים אתו במגע – נועד אך ורק לסייע לנו במילוי הרצון האלוקי. לפעמים מגיע הסיוע בדרך של יד תומכת, ולפעמים – בדרך של משוכה מחשלת, אבל המטרה של הכול זהה

י אדר התשע"ה (01.03.2015)

חב"ד
אינה דומה שמחת חג הפורים לכל שמחה אחרת. בכל השנה כולה ואפילו בשלושת הרגלים שנקראים "מועדים לשמחה" צריך יהודי להיזהר מלשתות לשכרה. אך על חג הפורים אמרו חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע (חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע) בין ארור המן לברוך מרדכי". שמחה למעלה מכל מדידה והגבלה.
 
כיצד שייך להתבלבל בין שני קטבים כהמן הארור ומרדכי הברוך? מוסבר על כך בתורת החסידות כי השמחה הגדולה בפורים נובעת מגילוי רוחני מופלא ונעלה, שכלפיו לא ניכר ההבדל שבין המן למרדכי.
 
משל למה הדבר דומה – לאדם שעומד על גורד שחקים וצופה על שתי דמויות שעומדות על הקרקע. גם אם יש הפרש משמעותי בין הגבהים של השתיים, ממרומיו של גורד השחקים זה לא ניכר. כך שמחת הפורים מגביהה את האדם למדרגות רוחניות נישאות, שממרומיהן לא ניכר ההבדל בין המן למרדכי
 
*
 
ליתר ביאור: הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו הוא רם ונישא מעל ומעבר לעולמנו ולבריאה כולה. אלא שברוב חסדו עמנו הוא הואיל להאיר אלינו הארות רוחניות בעוצמה שאנו מסוגלים להכיל ודרכן לספק לנו מזון וחיים. בתורת החסידות נקראת ההתייחסות הזו 'צמצום'. התאמת הארות אלוקיות למסגרת הבריאה.
 
במצב ה'מצומצם' הזה, ביחס להארות האלוקיות התואמות לנו – ישנו הבדל משמעותי בין מי שמקיים מצוות לבין מי שעובר עברות. ההפרש בין מי שמעשיו ברוכים לבין מי שמעשיו ארורים ברור וחד, ולכן גם היחס מלמעלה אל הנבראים משתנה, בהתאם להנהגתם.
 
אלא שהיחס השונה מגיע אך ורק מצדן של אותן הארות מצומצמות תואמות. מצדו של הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו אין שום משמעות להבדל בין הנהגה כזו להנהגה אחרת. אתה צודק, אתה פושע, לו זה כלל לא משנה! (אמנם הוא בכבודו ובעצמו זה שבחר בנו כבניו והעניק לנו את התורה כדי שנקיימה, כך שמי שנוהג אחרת מפר את רצונו – אך ההנהגה האחרת לא גוררת יחס מפלה ממנו. היחס המפלה מגיע רק מההארות המצומצמות).
 
וזו ייחודיותו של חג הפורים. ביום זה קורן אלינו הגילוי האלוקי הנשגב ביותר שייתכן. מתגלה אלינו הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו, שאל מולו מתגמדים כל ההבדלים שבין הנבראים. אפילו ההבדל התהומי שבין 'ארור המן' לבין 'ברוך מרדכי'.
 
אלא שאת הנוכחות הזו אנחנו לא מזהים. רק מי ששרוי בשמחה עצומה בחג הפורים זוכה לטעום מעט ממנה ולחוות את העוצמה הרוחנית הכבירה.
 
*
 
בהרחבה, הכינויים 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי' מחלקים את היקום כולו לשניים: פרטים 'מבורכים', שניכר בגלוי כיצד הם מסייעים למלא את רצון הבורא, ופרטים 'ארורים', שקשה לזהות זאת אצלם. אולם ברור שגם הם נועדו כדי לסייע. אחרת הם לא היו נבראים.
 
בחג הפורים ניתנת לנו הזדמנות להתרומם קצת מעל לתפיסה המוכרת ולנגוע באמת. להתחבר ולחוש כיצד כל החוויות שעוברות עלינו, כל דבר שאנו באים אתו במגע – נועד אך ורק לקדם אותנו ולסייע לנו במילוי הרצון האלוקי. לפעמים מגיע הסיוע בדרך של יד תומכת, ולפעמים – בדרך של משוכה מחשלת. אבל המטרה של הכול היא אחת: למצות מאתנו את המרב והמיטב כיהודים.
 
בגאולה השלמה, עם התגלותו לעין כול הקרובה מאוד של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, נגשים כולנו את המטרה הזו. כולנו נהיה יהודים ממוצים באופן הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת. בינתיים, פורים הוא ההזדמנות שלנו להתעלות 'על הדעת'. להתעלות למצב של 'עד דלא ידע'.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter