בשנה מעוברת מציינים את חג הפורים פעמיים: באדר ראשון ובאדר שני. באדר שני חל פורים הרגיל ובאדר ראשון חוגגים פורים-קטן, הנקרא כך כי לא מקיימים בו את מצוות החג, אלא רק שמחים בו מעט – מעין פורים הרגיל.
 
ברם, אצל חסידי חב"ד יש לפורים-קטן משמעות גדולה. ביום זה לפני 27 שנים חילק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לאלפי הנוכחים בבית-מדרשו קונטרס עם דברי חסידות, וימים ספורים לאחר מכן חווה אירוע מוחי קשה.
 
קונטרס זה היה החוברת התורנית האחרונה שחילק הרבי במו ידיו הקדושות. אם כי, עוד יצא הרבי לאחר מכן אל הקהל ואף עודד במשך למעלה משנה את השרים לפניו 'יחי אדוננו מורנו ורבינו, מלך המשיח לעולם ועד' – אולם לחלוקת דברי חסידות הוא לא שב. טבעי אפוא שהיחס אל קונטרס פורים-קטן הוא כאל תורה שהנחיל לנו הרבי במיוחד לתקופה בה לא נשמע ממנו דברי-תורה נוספים.
 
*
 
הרעיון המרכזי של הקונטרס הוא ניתוח הזיקה הרוחנית העמוקה שהייתה בין משה-רבינו ובין כלל-ישראל שבדורו, ומוכח בו כיצד מידת האמונה של העם הייתה תלויה בזיקה הזו. בהמשך, מצוטטת מספר הזוהר הקביעה הקבלית, כי בכל דור קיימת דמות שבה נמצאת נשמת משה רבינו והיא משמשת בתפקידו של משה. כלומר, היא שומרת על אותה זיקה רוחנית אל כלל העם. מה שאומר בעצם, כי לאורך הדורות תלויה האמונה היהודית בזיקה אל הדמות הזו.
 
התזמון בו בחר הרבי לחלק לכל חסיד דברים אלה מעלה במבט ראשון סימן שאלה גדול. חז"ל מלמדים, כי צדיקים יודעים היטב מה מתרחש עמם ומה עומד להתרחש עמם. הרבי ידע אפוא היטב מה עומד לקרות עמו. הרבי ידע כי בתוך ימים ספורים הוא יחדל להשמיע דברי-תורה ובכך יתנתק לכאורה מתפקידו כמזין האמונה – ודווקא בעיתוי הזה הוא חרת במוחו של כל חסיד את הידיעה, כי מידת אמונתו תלויה בזיקתו אליו; אל מי שממלא בדורנו את תפקידו של משה-רבינו. לשם מה? מה העניין לחלק את הקונטרס בזמן כזה?
 
המסקנה הבלתי נמנעת היא אחת – וכך אמנם עולה מלימוד נכון של הקונטרס: מעולם לא התנתק הרבי מתפקידו כמזין האמונה. הזנת האמונה שעל-ידי משה רבינו ומי שממלא את מקומו לא תלויה באמירת דברי-תורה, אלא היא תוצאה של קשר נשמתי עמוק בינם לבין כלל ישראל שבדורם. עצם הנוכחות של נשמת משה בדמות כלשהי פועלת בכל מצב על בני הדור ומזינה את אמונתם.
 
אמנם, מי שמעוניין להזין יותר את אמונתו צריך להדק את זיקתו אל משה שבדורו על-ידי שילמד את דברי-תורתו וימלא אחר הכתוב בהם – אבל מצדו של משה שבדור קיימת ההזנה גם אם הוא לא משמיע דברי-תורה.
 
*
 
הרבי הכין אותנו במיוחד לעת הזו בכך שהורה לנו, כי יהיה מה שיהיה, הוא ימשיך להזין את אמונתנו. מי שרוצה כי אמונתו תהיה עמוקה ואיתנה עוד יותר – שייטיב להזדהות עם הקשר אל הרבי, על-ידי לימוד תורתו וקיום הוראותיו – אבל מצדו של הרבי קיימת הזנת האמונה בכל מצב.
 
דבר אחד נכון: אין ספק כי כאשר שומעים דברי-תורה חדשים מפי משה שבדור, מתגברת האמונה ומתחזקת הרבה יותר. ואמנם לכך אנו מייחלים כל רגע ורגע: אנו מייחלים להתגלותו של משה שבדורנו כמלך המשיח – התגלות שתהפוך אותנו מדור אחרון לגלות לדור ראשון לגאולה ותרעיף עלינו "תורה חדשה", תכף ומיד.