ישנן דרכים שונות להגיע מראש-הנקרה לצפת. את הדרך הארוכה מכולן דומה שעשה גיא שמי. דרך ארוכה ומפותלת שעברה דרך סידני שבאוסטרליה...
 
שנות הילדות והנעורים עברו על גיא בראש-הנקרה. לאחר שסיים את שירותו הצבאי נסע כתרמילאי לסידני הרחוקה, ושם – גילה את זהותו הפנימית ואת שורשיו האמתיים.
 
היה זה לפני כשמונה-עשרה שנים. שני בחורים נמרצים בשם יוסי גינזבורג (כיום רב וראש-ישיבה ברמת אביב) ושלמה רסקין (כיום רב ושליח של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בגרמניה) הגיעו אליו, כמו למאות ישראלים נוספים כמותו והצליחו לנגוע עמוק בנשמתו. גיא דבק בהם, וכאשר חזרו לחצר הרבי מליובאוויטש בסיום תקופת שליחותם – הצטרף אליהם. גיא החליט שהוא הופך להיות חב"דניק 'לא פחות מהם'.
 
לאחר כמה חודשים של התעלות רוחנית בחצר הרבי, נסע גיא בהכוונת רבנים ללמוד בישיבה בצפת. כאן גם הכירו לו את אשתו לעתיד דליה, שלמדה במכון 'אלטע' לחוזרות בתשובה.
 
מצוידים בברכותיו של הרבי, הקימו גיא ודליה שמי את ביתם בצפת. ימים ספורים ממש לאחרי נישואיהם, קיבלה דליה הצעה לעבוד כמטפלת במעון חב"ד בשכונה 'מנחם בגין'. זו הייתה אז שכונה חדשה שלא מכבר התאכלסה, ועשרה ילדים נרשמו למעון. דליה החליטה לנסות את התפקיד.
 
שבוע רדף שבוע ודליה ראתה כי היא מתערה היטב בתפקידה. בשלב זה הציעה לגיא לעבור לגור באותה שכונה. לכתחילה, הביע גיא התנגדות לרעיון. הוא העדיף לגור בתוך קריית חב"ד, כדי להתחכך בין כל החסידים.
 
אך דליה הוסיפה ולחצה וגיא ניאות להתקשר למזכירות הרבי ולבקש לשאול את דעת הרבי בעניין. למעשה, חילק גיא את שאלתו לשניים: האם בכלל נכון למהר לקנות דירה והאם לחפש דירה דווקא בשכונה 'מנחם בגין'?
 
בתוך כמה ימים הגיעה תשובת הרבי: להזדרז לרכוש דירה בשכונת 'מנחם בגין'. דליה הייתה מאושרת.
 
'מנחם בגין' מכילה מאות יחידות דיור שנבנו על-ידי החברה הממשלתית 'שיכון ופיתוח', כולן במתכונת זהה. הבנייה נערכה במסגרת הבנייה המאסיבית בכל הארץ בעקבות העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים, ומחירי הדירות בה היו זולים במיוחד. כל הדירות שם כבר נחטפו כמו לחמניות טריות ולא נשארה לגיא ודליה אפילו אחת!
 
גיא ודליה ניסו לברר דרך מתווכים, אולי יש קונים שהחליטו כבר למכור. אולם לא. המתווכים ניסו להבהיר לבני הזוג הצעיר, כי אין להם סיכוי למצוא  כעת דירה בשכונה, משום שאנשים שרכשו זה עתה דירה, לא ממהרים למוכרה.
 
אולם גיא ודליה לא התייאשו. אם הרבי בירך – בוודאי ימצאו דירה בשכונה המבוקשת. אחרי ימים ארוכים של התרוצצויות, נודע להם על שתי דירות שמוצעות למכירה. הבעיה הייתה שבעליהן ביקשו מחיר מופקע – פי שניים יותר ממה ששילמו הם לחברה המשכנת.
 
לזאת גיא לא הסכים. "לא על מחיר כזה התברכנו מהרבי", שכנע גיא את דליה. הם החליטו להמתין עד שתוצע להן דירה במחיר סביר. בינתיים, התגוררו בדירת מרתף בשכונת 'כנען', ללא טלפון (גם ללא נייד, שלא היה נפוץ כל כך באותן שנים) והמתינו לנס.
 
ערב אחד, אחרי השעה עשר, נשמעו דפיקות רמות על דלת ביתם. גיא פתח וגילה את דורון צור, אחד המתווכים בעיר עמו עמד בקשר. כמה חודשים קודם לכן הגיעו גיא ודליה לדורון עם בקשה כי ימצא להם דירה ב'מנחם בגין'. דורון ניסה להוריד אותם מה'עץ', אך כשסיפרו לו כי הם מלווים בברכת הרבי, ניאות לסייע לאפשרות כזו, למרות שהיא נראתה בעיניו חסרת סיכוי.
 
"שמע", אמר דורון לגיא עוד בעמדו בפתח, "הנס קרה! מחכה לך דירה ב'מנחם בגין'!".
 
גיא המופתע הזמין את דורון פנימה. "אין לכם טלפון", קונן דורון בעודו נכנס. "אל תשאל מה עבר עליי עד שמצאתי את הווילה שלכם", הדגיש באירוניה את סיום המשפט, בעוד חולפות עיניו על פני מרתף הפאר של גיא ודליה.
 
הסתבר, כי אחד הקונים ב'מנחם בגין' ביטל את הקנייה והדירה חזרה לבעלות החברה 'שיכון ופיתוח'. בזמנו, לאחר שנחישותם ואמונתם של גיא ודליה נגעו לליבו של דורון, הוא יצר קשר עם אחד הפקידים בחברה, שהנו מכר ותיק שלו וביקשו לדווח לו מידית אם וכאשר תתפנה דירה בשכונה. "לכן הזדרזתי למצוא אתכם כעת, מיד לאחר שדיווח לי הפקיד, לפני שמישהו אחר יקדים אתכם ויעלה על המציאה".
 
למחרת בבוקר נסע גיא למשרדי החברה בכרמיאל בלוויית דורון טוב-הלב. כמי שמכיר את כל הפקידים וכל הפרוצדורות בחברה, הוביל דורון את גיא מיד אל פקידה המוכרת, ממנה רכש גיא את דירת חלומותיהם: שלושה חדרים, במיקום מעולה, נשקף ממנה נוף מדהים – בחמישים אלף שקל...
 
האמונה בברכת הרבי הוכיחה את עצמה.