על פי תורת הקבלה והחסידות, יש לטבעת, לצורתה, לשימושה ולשמה קשר מהותי עם פעולת הנישואין.
המנהג לקדש בטבעת, הינו מנהג עתיק יומין. בעיקרו של דבר היה די בנתינת מתנה כלשהי, אך נתפשט המנהג לקדש דווקא בטבעת.
בטעם הדבר נאמרו כמה הסברים, אם כדי שיהיה לאישה זיכרון תמידי שהיא נשואה, בכך שלעולם תהיה טבעת ענודה על אצבעה. או כדי שהנתינה לאישה תהיה שלימה, כי מתוך שלבעל אין שימוש בטבעת הנמצאת ביד אשתו, הרי שאין לו שום חלק בחפץ שבו נעשים הקידושין.
אומנם על פי תורת הקבלה והחסידות, יש לטבעת, לצורתה, לשימושה ולשמה קשר מהותי עם פעולת הנישואין.
משמעות קוטבית
ה"טבעת" מסמלת שני דברים, בעלי משמעות קוטבית:
צורת הטבעת - עגולה, ובכך היא רומזת לדרגה רוחנית עליונה שמעל העולם, שכן באור האלוקי הפועל בעולם קיימות שתי דרגות:
1) "ממלא כל עלמין" – כוח אלוקי המדוד ומותאם לפי מידת האדם והעולם, וחודר בתוכם ומחיה אותם , ומשום כך נקרא גם "אור פנימי".
2) "סובב כל עלמין" – כוח אלוקי הנעלה מהעולם, ולכן אין הוא בר תפיסה, ומשום כך מכונה הוא "אור מקיף", כי אף שנמצא הוא בכל מקום, מכל מקום להיות שלא ניתן לקלטו ולתפסו הרי הוא כביכול מרוחק מהבריאה – "מקיף" אותה.
הטבעת רומזת בצורתה העגולה לדרגה השנייה: דבר מעוגל אין לו קצה וסוף, והוא רומז על כוחו האלוקי האין סופי והלא מוגבל של ה'. כמו כן, עיגול מסמל את העובדה שהכוח האלוקי סובב ומקיף את העולם.
מאידך, הטבעת בשימושה היומיומי הינה "לבוש" על האצבע, ומבואר בחסידות ש"לבוש" המותאם על-פי מידתו של האדם, רומז דווקא לדרגה רוחנית המותאמת לערך האדם, דרגה השייכת לעולם, הדרגה הראשונה.
וגם השם "טבעת" - מלשון טבע, רומז לדרגה האלוקית השייכת לדרגת העולם.
קידושין – פעולות קוטביות
למעשה, ענידת הטבעת עם הסמליות הכפולה שלה מסמלת את שתי הפעולות הקוטביות הנפעלות בקידושין :
1) התאחדות של הרובד הגשמי-גופני של הבעל והאשה - שזה רמוז בשם "טבעת" (טבע העולם, גשמיות) ובשימוש הטבעת - "לבוש" (-דרגה המותאמת לגשמיות העולם).
2) התאחדות של הרובד הרוחני-נשמתי של הבעל והאשה, והמשכת כוחות אלוקיים שמעל הטבע - שזה רמוז בצורת הטבעת (עיגול, דרגה שמעל העולם).
שתי הפעולות הקוטביות הנ"ל רמוזות בטבעת אחת, כדי להורות שיש לחבר ולמזג בין שני הרבדים יחד, התאחדות הגוף והנשמה, שכן בכל אחד מהם קיים יתרון, והשלמות באה דווקא מתוך שילובם יחד.
