בשמה של פרשת-השבוע – עקב – רמוזה תקופה זו המכונה "עקבתא דמשיחא" (עקבות המשיח). זהו זמן בו שורר חושך רוחני ומוסרי עצום, וחדשים לבקרים מתעוררים משברים כלכליים וחברתיים קשים, ולכן ממשילים אותו לעקב הרגל – האיבר הממוקם באזור הנחות של הגוף ושיש בו הכי פחות חיוניות ותחושה.
 
אך מצד שני, מכיוון שתופעות השפל נצפו במלואן על-ידי חז"ל כמה שיקרה בימים הסמוכים להתגלות המשיח – יש בהן ממד חיובי: הן נותנות לנו לשמוע כביכול את פעמי עקביו הקרבים של המשיח.
 
מדוע אכן דווקא זמן קשה זה חותם את הכנת העולם לתקופת הגאולה? – מלמדים חז"ל כי עם ישראל לדורותיו משול לאיברים של אדם אחד. בני הדורות הקודמים נחשבו 'איברים' מרוממים יותר ולכן הכשרתם הרוחנית לקראת הגאולה הייתה קלה יותר. כעת הגיע שלב ההכשרה של בני הדור הירוד ביותר, דור ה'עקב' – וזהו השלב הכי מפרך בתהליך. אך הוא זה שמשלים אותו, ועמו תבוא תכף ומיד הגאולה השלמה לכל הדורות, לכל ה'איברים'.
 
מחולל תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב גילה, כי ערך 'עליית נשמה' והגיע להיכל העליון של מלך המשיח, ושם שמע ממנו כי המשימה המרכזית בהכשרת העולם אל הגאולה השלמה היא הפצת מעיינות החסידות בעולם כולו. בימיו של הבעל שם טוב החלו להכיר את תורת החסידות, וכיום הגענו למצב בו תורת החסידות נגישה לכל אדם, בכל גיל ובכל שפה. אפילו בכתב ברייל.
 
אין אפוא שום כעת עיכוב להתגלות המשיח ועלינו לדרוש מהקדוש-ברוך-הוא את ביאת הגאולה בפועל ממש.
 
(התוועדויות תנש"א חלק שלישי עמוד 169)