כט חשון התשע"ח (18.11.2017)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




כל רגע קריטי
כל השתדלות וכל פעולה של הפצת מעיינות החסידות מקרבת את ביאת המשיח. קשה לתאר עד כמה נורא כל רגע נוסף בגלות ועד כמה יקר כל רגע של הקדמת הגאולה. 


|
שתפו:  
חבד » הרבי מלובביץ » הנביא


מלחמת ששת הימים
לפני מלחמת ששת הימים, היתה פאניקה גדולה בציבור. אנשים פחדו מהמלחמה שתפרוץ ומתוצאותיה. הרבי דיבר בבטחון על נצחון גדול ולא זו בלבד אלא התנבא ש"הכותל המערבי יהיה בקרוב בידינו". בפרוץ המלחמה, פנה בחור אמריקאי אל הרבי וסיפר שחתונתו נקבעה לעוד שבוע בארץ ישראל וכנראה שיאלץ לדחות את החתונה או לעשותה בארה"ב. תשובת הרבי היתה שהחתונה תתקיים במועד שנקבע ובארץ ישראל וזה יהיה כבר לאחר המלחמה!

הרב רפאל חרותי
ח תמוז התש"ע (20.06.2010)

ערב המלחמה קרא הרבי לבטוח בה' ובישר את הניצחון ובסיומה קרא לנצל את ההתעוררות המיוחדת לתשובה שלימה ולהביא את הגאולה l הרבי תבע לנצל את ההתעוררות לעניינים מעשיים ויצא נגד ההכרזות בדבר נכונות להחזרת השטחים.

ניבא וידע מה ניבא

כשבועיים לפני המלחמה, בתהלוכה הגדולה ['פאראד'] שנערכה בל"ג בעומר, מול 077, בהשתתפות קהל אלפים רב של ילדים ומבוגרים אמר הרבי:

יש עוד עניין ולימוד מיוחד בקשר למצב הנוכחי של אחינו ואחיותינו הנמצאים בארץ הקודש, ארץ ישראל. הם עומדים עתה במצב כזה שהקב"ה מגן עליהם ושולח להם ברכותיו וישועתו במידה מוגדלת כדי שייצאו - ואמנם ייצאו - ממצבם הנוכחי בהצלחה.

מוטלת עליכם (ועלינו) חובה וזכות מיוחדת לסייע להם - על ידי שתלמדו פסוק נוסף בתורה, תקיימו עוד מצווה ועוד מצווה מבלי להזניח שום הזדמנות בזה, וגם תעסקו במצוות "ואהבת לרעך כמוך", להשפיע על קרובים וידידים ובני המשפחה, שגם הם ינצלו את כל אפשרויותיהם להפיץ תורה ומצוותיה - הרי כפי שאמר רשב"י, דבר זה מציל את כל איש מישראל בכל מקום בו הוא נמצא מהקשיים שבהם הוא נתקל, והדבר מביא לו את ברכות ה' במידה מוגדלת, ישועה והצלחה.

ויתקיים אז מה שקראנו בפרשה (בחוקותי) אתמול, "וישבתם לבטח בארצכם", שיהודים ישבו בביטחון בארץ ישראל, "ונתתי שלום בארץ" שהקב"ה יפעל שישרור שלום בארץ הקדושה. "והייתי לכם לאלקים", שהקב"ה יהיה אלוקינו, אלוקי כל בני ישראל בכל מקום בו הם נמצאים. "ואתם תהיו לי לעם", שכל אחד מכם וכולכם וכולנו עם כל אחינו בני ישראל נהיה עמו של הקב"ה, אשר יוציא אותנו בידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה מכל הקשיים ויביא לנו שלום וביטחון בכל הדרוש להם.

ובקרוב ממש יקויים הנאמר בסוף הפרשה שנקראה: "ואוליך אתכם קוממיות", שהקב"ה יוליך כל יהודי ואת כל בני ישראל בקומה זקופה, בראש מורם, בקרוב ממש בגאולה האמיתית, השלימה והמלאה על ידי משיח צדקנו, שיבוא בקרוב ויוציא אותנו מחוץ לארץ ואת בני ישראל הנמצאים בארץ ישראל מן הגלות, ויתקן את כל העולם במלכות שדי, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, אמן כן יהי רצון. עד כאן לשונו הקדושה.

הרב טובי' שי' בלוי קיבל מהמזכירות את שיחת הרבי באידיש בצירוף פתק מודפס במכונת כתיבה, ובו נאמר:
"ב"ה. מצורפת בזה שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א של היום ל"ג בעומר, ויש לפרסמה ככל האפשרי, כמו שהיא, וכן לתרגמה ללשון הקודש. על החתום: מזכירות".

דברי הרבי בשיחה זו עוררו הדים נרחבים ביותר וזכו לביטוי ולהבלטה בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם כולו. בארץ הסתובבו אז אנשי הרבנות הראשית והצבאית וחפשו מקומות לבתי קברות רח"ל.

היתה פניקה גדולה בציבור. אנשים פחדו מהמלחמה שתפרוץ ומתוצאותיה. הרבי דיבר בבטחון על נצחון גדול ולא זו בלבד אלא התנבא ש"הכותל המערבי יהיה בקרוב בידינו". בפרוץ המלחמה, פנה בחור אמריקאי אל הרבי וסיפר שחתונתו נקבעה לעוד שבוע בראץ ישראל וכנראה שיאלץ לדחות את החתונה או לעשותה בארה"ב. תשובת הרבי היתה שהחתונה תתקיים במועד שנקבע ובארץ ישראל וזה יהיה כבר לאחר המלחמה!

מסקנות מהמלחמה

לאחר המלחמה אמר הרבי, שבקריאת התורה של חג השבועות רמוזים המאורעות, בפסוק: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". בפלפול הלכתי עמוק העלה את המסקנה כי למצרים העכשווית דין מצרים הקדומה, מבחינת ההלכה, ובהתאם לכך הסביר את משמעות הפסוקים בהתייחסות למאורעות שאירעו בשבוע ההוא.

הרבי העלה, בין השאר, על נס את האחדות שקדמה והביאה להצלחה באה"ק, ואת תוצאות ההצלחה בכיוון של "ואביא אתכם אלי". עוד אמר:

מסירות הנפש שגילו יהודים בארץ הקודש - אין לה מקור בחישובים הגיוניים מפוכחים, כי אם נובעת היא מעצמותו הפנימית של עם ישראל, של גוי קדוש הרוצה בארץ הקודש.

בהמשך הדברים עמד הרבי על גילוי נוסף של עצמות הנפש היהודית - ההתרגשות וההתעוררות שבפגישה עם הכותל המערבי:

אלפים ורבבות התעוררו והתקרבו אל הקב"ה, ואכן אירע כאן "נס" (מלשון התעלות, כלשון הכתוב "הרימו נס"). כשנראה עין בעין כי יש בורא ומנהיג לעולם.

ניצול ההתעוררות

הרבי דרש להשתדל, שההתעוררות של בני-ישראל לתשובה תנוצל לעניינים מעשיים, בקיום המצוות, ואז תהיה נצחית וברת-קיימא ותהווה הכנה קרובה לביאת המשיח:

האחריות והזכות התמידית, המוטלת על כל איש ישראל, לקרב יהודים אחרים ליהדות, קיימת עתה ביתר שאת, ובמיוחד בעניין של הנחת תפילין, שהשעה צריכה לכך, ועדיין יש צורך בסגולה של "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" שלפי חז"ל הכוונה לתפילין.

בהזדמנויות רבות חזר הרבי והדגיש את החשיבות המיוחדת בשעה זו להנחת תפילין ולזיכוי אחינו בני ישראל במצווה גדולה זו, הן כסגולה להצלחת העם והן כנקודת אחיזה להבאת ההמונים לידי התקרבות מעשית ומתמדת אל הקב"ה ואל תורתו ומצוותיו.

כל השנה שלאחר מכן המשיך הרבי לדבר על המצב, לתבוע "שינויים" ולנצל את ההזדמנות. במיוחד בחודש תשרי תשכ"ח שבו השמיע את המאמר ד"ה "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", בהתוועדות יום שני של ראש-השנה (המאמר הוגה על-ידי הרבי לקראת ראש השנה תשנ"ב - עם סיום שנת "אראנו נפלאות"). ובו מציין הרבי שבנוגע לכמה ענינים התחיל כבר הענין של "יתקע בשופר גדול", "ועל אחת כמה וכמה בזמן האחרון שראו במוחש שכמה וכמה שהיו תחילה במצב של אובדים ונידחים רח"ל התעוררו בתשובה על ידי התקיעה בשופר גדול".
 
לפעול את שינוי המהות

הרב שמואל אבידור הכהן זכה לשמוע מהרבי דברים נחרצים בנושא זה כפי שהתפרסם ברשימה פרטית מאותה 'יחידות' (שיחות-קודש תשכ"ח עמוד 504):

שאלה: מה לכתוב עכשיו בעתון אודות המשך התעוררות מ"ששת הימים"?

הרבי: אני התחלתי בנוגע ל"מבצע תפילין", ובאמת אפשר לפעול הכל, אפילו עניינים הכי קשים...

הרבי: יש לפעול רבות שיהודים יתחילו ללכת בשבת לבית הכנסת, ולא מצד העובדה שהיום שבת לכן צריך ללכת לבית הכנסת, כי זה לא פועל כלום. אצל כולם יש הבדל בין שאר ימי השבוע ליום השבת, אפילו לאלו שהולכים לחוף הים - לוקחים הם אוכל אחר מבשאר הימים ואין זה יום אפור אצלם, משום שהם חשים הרגשה חגיגית במשהו, ואם כן רואים שאף שהוא חש באווירת חג, בכל זאת אינו עושה שאר העניינים. כמו כן ללכת לבית הכנסת משום ששבת היום לא יפעלו עליו כלום.

אלא עצם העניין שהולך לבית הכנסת - בזה עצמו כבר ירגיש עצמו שייך יותר לעם ישראל, ואפילו שלא יתפלל שם כלום, אלא שבמשך הזמן שיהיה שם יאמר לבסוף איזו תפילה קצרה, או פרק תהילים - עד שיתפלל יחד עם כולם.

ולפעמים יאזין לדרשה וזה יפעל שינוי עיקרי בחיים היום-יומיים שלו, וכמו בתפילת שחרית - הכוונה היא לא רק שבשעה שמתפלל יהיה שייך לקדושה, אלא שזה יפעל על כל היום כולו שהנהגתו תהיה באופן אחר.

כך גם עניין הנ"ל יפעל שינוי המהות. כי "ששת הימים" צריך תגובה בדבר עיקרי ושינוי המהות ומסירות-נפש, ואין הפירוש בגוף - אלא כמו שאדמו"ר הזקן מפרש: נפש פירושו רצון וכמו שכתוב "אין נפשי אל העם הזה".

הרבי: התווכחתי עם ראש ישיבה אחד והוא אמר לי - שהשינוי צריך להיות קביעות עיתים לתורה יותר, אך זה לא שייך ל"ששת הימים" (בעיקר). תמיד צריכים להוסיף ולהשתפר בכל העניינים, אלא שכאן צריך להיות שינוי מהותי, שאת זה יביא העניין הנ"ל (והאריך מאוד הרבה בתוצאות הטובות שיהיו מזה).
 
בכיה לדורות

בד בבד החל הרבי בפעילות נמרצת למען יישוב השטחים ששוחררו במלחמה זו ונגד הכוונה למסרם לגויים. על הדו-שיח שניהל הרבי בנושאים אלה עם אותו עיתונאי מסופר בשיחות-קודש שם:

הרבי: למה מונעים התיישבות בעיר העתיקה? עשו שגיאה בזה שלא שלחו את הערבים. היו צריכים לומר לכל אחד ואחד (מהערבים) אתה חייב מיתה כי הנך מורד, אבל בכל זאת קח מאה ל"י והפעקל [= והחבילות] שלך ולך.

אז, כשהיו באים למצרים ומסתובבים שם, (או לסוריה), והיו מספרים את הטוב שבישראל, שאמת היינו חייבים מיתה אלא שישראל "רחמנים בני רחמנים" הם ולכן הניחו לנו.

אבל עכשיו, שהשאירו את הערבים במקומותיהם, ושם הם מדברים רעות ועוד מעט מגיעים לבחירות, וישראל היא מדינה דמוקרטית, וממילא יתנו להם לבחור, ומי יודע מה יהיה, ובטח יבנו להם במקום החורבות שלהם שיכונים חדשים.

הרבי המשיך ואמר: לא הייתי במצרים ולא דברתי עם נאצר, אבל אני בטוח שאצל נאצר היה מונח בפשטות ("איז געווען אפגעלייגט) שסיני הוא של ישראל, ולא חלם שיקבל זאת בחזרה, וכן אותו דבר בכל העולם כולו, אלא שישראל גופא נתנה מקום לסברא כזאת. וזו שגיאה גדולה אשר אי-אפשר לתקנה, ואם מפני שמפחדים מרוסיה - אז אמריקה צריכה לפחד מרוסיה ולא ישראל.
 
מי תקע בשופר?
 
"ישראל" - אמר לי הרבי ונדהמתי מעוצמת הביטחון שלו - "לא נמצאת בסכנה גדולה. היא עומדת לפני ניצחון גדול. החודש יהיה חודש של חסדים גדולים ומרובים לעמנו"

סיפורו של איש השגרירות האמריקאית באו"ם

נמניתי עם הצוות הבכיר ביותר של מר ארתור גולדברג, שגריר ארה"ב באו"ם בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים.

יום אחד בתחילת חודש יוני 76 מצלצלת אלי בת דודתי ובקול קרוב לבכי מבקשת ממני לבוא אליה בדחיפות. כשהגעתי לביתה מצאתי אותה ואת בעלה מודאגים מאוד.

בנם היחיד אברהם, ששנה קודם "חזר בתשובה" ולמד אז בישיבה של חב"ד בארץ ישראל, מסרב לחזור הביתה, למרות המצב הבטחוני המסוכן. הם שלחו לו כרטיס טיסה, התחננו שיבוא לניו-יורק עד שהמצב יירגע, אך הוא סירב בתוקף באומרו שהרבי אמר שאסור לעזוב. הם פנו לרבי עצמו, הסבירו שאברהם הוא בנם היחיד ובקשו שיבין ללבם המודאג וירשה לו לבוא הביתה. הרבי ענה במשפט אחד שמאוד לא שכנע אותם: "לא ינום ולא יישן שומר ישראל"

"הגד לי ג'ו" - שואלת אותי בת הדודה - "לך יש הרי קשרים בחלונות הגבוהים, שיודעים מה קורה. הגד את האמת: מה המצב בישראל - יש סכנה או אין סכנה?"

לא רציתי להפחיד את ההורים המודאגים, אך לא יכולתי שלא לאמר להם את האמת:

"אנו צופים סכנה גדולה לארץ ישראל. איננו יודעים מי ינצח במלחמה שתפרוץ, אך אם חלילה ינצחו הערבים - ויש הרבה מאוד סיכויים לכך - איני רוצה להעלות על דל שפתי מה יקרה שם ליהודים. כמו כל יהודי אני מודאג מאוד וכמי שנמצא בתוך העניינים מודאג שבעתיים. הבוס שלי, ארתור גולדברג, יהודי חם מאוד, לא מצליח להרדם בלילות.

"אתם חייבים" - סיכמתי - "להוציא משם את אברהם"

ואז צץ רעיון במוחי: החלטתי להיכנס לחדרו של הרבי ולשכנעו לאפשר לאברהם לשוב הביתה!

התקשרתי למזכירות הרבי והצגתי עצמי כעוזרו הבכיר של ארתור גולדברג המבקש להתקבל אצל הרבי בדחיפות. נקבעה לי פגישה למחרת בשתיים לפנות בוקר.

"ברצוני להתנצל" - אמרתי בכניסתי לחדרו - "שניצלתי את תפקידי אולי שלא כדין כי באתי בענין אישי"
החיוך הרחב, שהתפשט על פניו, נסך בי אומץ לגולל את סיפורם של בת דודתי ובעלה ולבקש מהרבי שיורה לבנם היחיד לשוב הביתה.

החיוך הרחב על פניו של הרבי כמו נמחק באחת. פניו עטו ארשת רצינית.

"לי יש בארץ אלפי בנים יחידים" - אמר הרבי - "ואם הוריתי להם להישאר, זה משום היותי בטוח שלא יקרה להם כלום. אמור לבת דודתך שהיא יכולה להיות רגועה לחלוטין. 'לא ינום ולא יישן שומר ישראל'. ה' משגיח על יהודי בכל מקום ובמיוחד בארץ הקודש"

"היא אינה יכולה להיות רגועה" - אמרתי - "וגם אני איני רגוע. יש לי מידע אמין שארץ ישראל נמצאת בסכנה גדולה מאוד!"

"ארץ הקודש" - אמר לי הרבי ונדהמתי מעוצמת הביטחון שלו - "לא נמצאת בסכנה גדולה. היא עומדת לפני ניצחון גדול. החודש יהיה בעזרת השם חודש של חסדים גדולים לעם היהודי. ברשותך יש לי בקשה אישית:

אמור נא לאביו של אברהם שאף הוא יכול לעשות משהו למען ארץ ישראל, וגם אתה תעשה זאת ובכך תסייע יותר מכל לניצחון. כוונתי היא להנחת תפילין כל יום! ועוד בקשה - כשיסתיימו כל הענינים באופן הכי טוב הייתי רוצה לשוחח עמך"

לא יכולתי לפצות את פי. איני יודע אם זה ארך שניות ספורות או כמה דקות.

זכור לי רק שעמדתי והבטתי באיש היושב מולי, בעוצמה הפנטסטית שקרנה ממנו, באחריות העצומה שנטל על עצמו. הבנתי אותו רגע, בהתרגשות מסוימת, כיצד יהודים רבים כל כך סומכים עליו בעיניים עצומות.
כשדמעות חונקות את גרוני הבעתי את רגשי תודתי ואמרתי:

"כיהודי אני מאושר שיש לנו מנהיג כה גדול ברגעים קשים ומפחידים כל כך"

באותו רגע נזכרתי בפעם הראשונה שזכיתי להיפגש עם הרבי.

* * *
הייתי אז נער לפני בר­-מצווה כשנכנסתי עם סבי לחדרו של הרבי. לא אשכח כיצד הופתעתי אז כשהרבי שאלני איזה משחק אהוב עלי ביותר.

"בייסבול" - עניתי ללא היסוס.

"וכיצד משחק אתה. לבד או עם חברים?" - הוסיף הרבי להתעניין.
 
"כל ההנאה היא עם חברים!" - השבתי.

"ומי המנצח במשחק הבייסבול?" - הוסיף הרבי ושאל.

"זה שמשחק טוב יותר" - עניתי, תמה על התעניינותו המפתיעה של רב כה מכובד ב...בייסבול.

הרבי המשיך לחקור אותי אם צופה אני גם במשחקי בייסבול של מבוגרים וכשעניתי בחיוב התעניין מדוע איני מסתפק במשחקים עם החברים.

"כי זה משחק ילדים ואילו זה משחק אמיתי" - עניתי משתומם.

והרבי כמו ניחש את מחשבותיי לא אפשר לי לתמוה זמן רב.

"נמצא ברשותך 'מגרש' ובו שתי 'קבוצות' הרוצות לנצח זו את זו: יצר טוב ויצר רע.

עד היום היה זה 'משחק ילדים' ומיום ה'בר מצווה' יהיה זה 'משחק אמיתי'. אנא הקפד שהיצר הטוב ינצח!"
לא קלטתי אז את עומק משמעות הדברים והם פרחו לחלוטין מזכרוני עד ש...

יום אחד כעבור כשלוש שנים נכנסתי הביתה בצהלה: הכיתה יוצאת לטיול מפתה שכולם מתרגשים לקראתו. כשראו הורי את תאריך הטיול חוורו פניהם והם הודיעו לי בתקיפות שאיני יוצא. מועד הטיול נקבע ליום כיפור, אחד הימים הבודדים בשנה בהם התנהגנו כיהודים...

לא הסכמתי לוותר בשום אופן והורי כבר נכנעו בלית ברירה. לילה לפני היציאה צפיתי בטלויזיה במשחק בייסבול מרתק שבסיומו נשאל מאמן המפסידים לדעתו והוא אמר: "אין ספק הם היו טובים יותר ולכן נצחו"...

כבר לא שמעתי את המשך דבריו. הדברים הלמו בי כפטיש: נזכרתי בדברי הרבי ומיד גמלה בי ההחלטה: איני יוצא לטיול, לא אתן ליצר הרע לנצח!

עברו עוד כמה שנים בהם גברה אהבתי לבייסבול. הייתי סטודנט באוניברסיטה כאשר נפתח מועדון בייסבול בסמוך לקמפוס וכמובן שהצטרפתי במשכי אחרי מספר חברים יהודים. רק לאחר שהיינו כבר "עמוק" במועדון גילו מנהליו את הקלפים:

היו אלו חברי כת נוצרית מסיונרית והתנאי להמשך החברות במועדון - התנצרות! רק אז קלטנו מדוע הם התעקשו לפנות דווקא לסטודנטים יהודים. האמת היא, שחבריי ואני לא נבהלנו מהבקשה שלהם. היינו כבר "שבויים" בשפע הגשמי שהם העניקו לנו. התפנית ארעה כאשר קבוצתנו הפסידה במשחק חשוב. בסיום המשחק טפחתי על שכמו של קפטן הקבוצה המנצחת באומרי:

"כל הכבוד! הייתם טובים יותר ובצדק נצחתם!"

הדברים שיצאו מפי כמו הלמו בי באחת ושוב מצאתי עצמי בעיני רוחי מול הרבי המזהיר לתת ליצר הטוב לנצח! מובן שכבר לא דרכו רגלי במועדון שנית. גם חבריי שאני השפעתי עליהם להצטרף למועדון, מיהרו לעזבו כששמעו את ספורי.

בפעם הזו, כשדיבר הרבי על אלפי הבנים היחידים, הרגשתי שגם אני בנו יחידו ורק בזכותו נשארתי יהודי.

לימים נוכחתי שכמוני יש רבבות בכל העולם שחבים את הישארותם ביהדות לרבי ולשלוחיו!

לפני צאתי מחדרו חייך אלי הרבי פתאום ושאל: "דרך אגב, האם אתה עדיין אוהב בייסבול?"...

* * *

ימים ספורים לאחר פגישתנו עצר העולם את נשימתו. ארץ ישראל מוקפת האויבים שלחמה על קיומה בשלוש חזיתות, הביסה את אויביה במהירות הבזק!

ישבתי בחדרו של מר גולדברג כשהטלוויזיה שדרה אודות שחרורו של הכותל המערבי. שמענו את תקיעת השופר של הרב גורן. ראינו את הצנחנים המתרפקים בבכי על אבני הכותל ולא יכולנו לעצור בעד דמעותינו. ואז אמרתי לו:

"ארתור, חששנו מהגרוע מכל. היהודים וידידיהם היו בחרדה ובמתח נורא. רק יהודי אחד לא דאג. בביטחון מוחלט ניבא על הניצחון הגדול." סיפרתי לו אז לראשונה על פגישתי עם הרבי.

* * *

זכרתי את בקשתו של הרבי והתקשרתי למזכירו שקבע לי פגישה נוספת. בהיכנסי, כשציפיתי למצוא את הרבי במצב רוח עליז, הופתעתי למצאו רציני מאוד:

"זה זמן גדול וחשוב לעם היהודי. עמינו מלומד בניסים לכל אורך ההסטוריה שלו. כל קיומו מהווה שרשרת של נסים. אך רק באירועים ספורים מראה ה' לעולם כולו, כאילו תוקע בשופר ומכריז על עם הנצח שלו. כך היה ביציאת מצרים, כך היה בעוד אירועים ספורים וכך היה גם בשבוע שעבר.

 "ה', בורא עולם ומנהיגו, נתן את ארץ ישראל לעם ישראל. לזמן מה, לזמן ארוך מאוד, לקח מאתנו את הארץ ונתנה לאומות העולם. בשבוע שעבר לקחה מהם והשיבה לעם ישראל. וכדי שלא יהיה ספק לאיש שה' הוא שנתן לנו את זה - היה הדבר מלווה בניסים גדולים. אויבי ישראל זממו להשמיד את העם היהודי בארץ ישראל. היהודים כולם חרדו לגורלם וה' הראה ניסים ונפלאות ובזמן קצר ביותר הביס את האויבים ונתן לנו את ארץ ישראל השלימה עם המקומות הקדושים.

"ליהודים יש בחירה חופשית ועל שני דברים עיקריים יש לעמוד על המשמר" - המשיך הרבי - "שלא יתפארו חלילה שכוחם הצבאי הוא שהביא את הניצחון. הניצחון הניסי היה מה' וממנו בלבד. הדבר השני נוגע גם לך ולכן ביקשתי לשוחח עמך.

חוששני שבימים הקרובים יזדרזו אנשי הממשלה לשלוח לוושינגטון שלוחים שהם מוכנים להחזיר את השטחים שכבשו. הם לא מבינים שהם לא כבשו שום שטח אלא ה' נתן להם במתנה ובניסים גדולים את הארץ השייכת להם וכשבורא עולם נותן לנו מתנה - צריך לייקר אותה ולשמור עליה ולא לחפש איך להפטר ממנה! את זה חייבים למנוע בכל הדרכים"

גם אילולא הייתה זו ארץ ישראל והשטחים הללו היו שטחים בחו"ל שאם יהודים יוותרו עליהם יעמידו את עצמם בסכנה חלילה, הרי על פי שולחן ערוך אסור להחזירם. פסק זה הוא בסימן שכ"ט ומבוסס על ספר שמואל א' שם מסופר אודות דוד המלך שבבורחו מפני שאול הגיעה אליו שמועה, באחת השבתות, שפלישתים חדרו לעיר הספר קעילה והינם שוסים את הגרנות - כלומר לא באו להילחם אלא לגנוב קצת תבן וקש. דוד לא חשב פעמיים ובא בשבת לעיר קעילה להילחם בפלישתים. מדוע? כיוון שהייתה זו עיר ספר, סמוכה לגבול, ידע שאם יווכחו הפלישתים שקל להיכנס לעיר ולשדוד אותה - עלולים הם לכבוש את העיר ומשם תיפתח לפניהם כל הארץ. לכן יצא כנגדם בכלי נשק בשבת. כלומר שאסור לתת לגוי דריסת רגל באזור ספר שממקום זה ייקל עליו חלילה להעמיד בסכנה את תושבי הארץ גם אם רצונו רק בקצת קש"...

הייתי מוקסם ומרותק וגם מופתע על שהרבי מצא לנכון לדבר דברים נשגבים כאלו עמי ולא העזתי לפצות פה. הרבי קרא את מחשבותי ואמר:

"אתה נפגש עם הישראלים הבאים לאו"ם. ובקשתי היא שכאשר תיווכח ברפיון הרוח של נציגים ישראלים - חזור בפניהם על הדברים ששמעת כאן ובשיא התקיפות. איני מתכוון כלל שתפעל מאחורי גבה של ממשלת ארה"ב. אולם, ראשית לארה"ב אין שום אינטרס שישראל תחזיר את השטחים - ההיפך הוא הנכון. שנית, כיהודי וכאזרח פרטי מותר לך להביע את דעתך"

וכאן פנה אליי הרבי בקול מאוד נרגש, במין סערת נפש: "ואם ישאלוך מנין אתה יודע מה טוב לישראל ומה לא, ספר להם על הבן היחיד, שהוריו פחדו לגורלו, ומהחדר הזה הבטיחו לו ולעוד אלפי בנים יחידים שאין מה לדאוג ויהיה ניצחון גדול".



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter