יט 'אדר ב התשפ"ד (29.03.2024)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
מדור התוכן » מיוחד


מאחרי הקלעים של עולם המוזיקה
ר' נדב בכר ור' אורן צור הם זוג לא קונבנציונלי בעולם המוזיקה. הם משלבים אותנטית של נגינה חסידית מקורית, לצד מקצועיות חסרת פשרות, שמצליחה להביא את הניגונים החב"דיים העמוקים ביותר אל לב ההמון התל-אביבי 

יג חשון התשע"ב (09.11.2011)

חב"ד
ביום רביעי הקודם בשעה 11:00 בבוקר, מצאתי את עצמי על הדרך לישוב בית מאיר, הסמוך לירושלים, בדרכי לביתו של הכנר החב"די ר' אורן צור. שם פגשתי גם את ר' נדב בכר – אומן גיטרה בחסד שקנה לעצמו שם בעולם המוזיקה היהודית. שניהם יחד העניקו לי שיחה בת שעתיים על עולם הנגינה החב"די – בראייתם של מוזיקאים מקצועיים, שהכירו את כל סוגי המוזיקה ובחרו לעסוק בניגוני חב"ד.

נדב ואורן הם זוג לא קונבנציונלי בעולם המוזיקה. הם משלבים אותנטית של נגינה חסידית מקורית, לצד מקצועיות חסרת פשרות, שמצליחה להביא את הניגונים החב"דיים העמוקים ביותר אל לב ההמון התל-אביבי. בהופעותיהם תמצאו רבים שאינם חובשים כיפות, שיושבים ומנגנים בדביקות את ניגוני ר' הלל מפאריטש ור' שלום חוריטונוב. אלבומם הראשון "פשיטא" – שכלל ניגוני חב"ד בביצועם המוזיקלי – נחטף מהשוק ואזל. מאז הספיקו להקים יחד עם חברים את להקת "א גרויסע מציאה" ולהוציא אלבום שירים.

הם רואים במוזיקה שליחות לכל דבר וענין ומבחינתם מדובר על בית חב"ד הפרטי שלהם. את השליחות העיקרית של קבלת פני משיח צדקנו הם מחדירים בכל פרטי השליחות. השירים כוללים תכנים גאולתיים ועם הניגונים הם מקרבים יהודים ללימוד חסידות לקראת הגאולה. אם תשאלו אותם, לאו דוקא שהם היו בוחרים בשליחות הזו, אך הם מקיימים אותה במלא המרץ.

*

בתור אמנים שמכירים את המוזיקה מהפן המקצועי, כיצד ניתן להגדיר את התופעה של ניגוני חב"ד בעולם המוזיקה? 

אורן:

ניגונים בכלל זה משהו מעולם אחר בנגינה. בתור בעל-תשובה לא הכרתי כלל את התחום לבל הזה של ניגונים וההחישפות לסוג המוזיקה הזה היה עבורי חוויה משמעותית מאד. ניגונים זה כלל לא מוזיקה, זה משהו אחר לגמרי. גם בפשטות מדובר על סוג נגינה שחיברו אותה אנשים שאינם מוזיקאים – אלא חסידים שלא הכירו כלל את כללי המוזיקה. זה יוצר את החיבור של הנשמה.

בצורה פשוטה מרגישים שניגנונים הם רוחניים לגמרי. בכל ניגון אפשר לחוש שהורידו איתו משהו לעולם. אם זה ניגונים של חסידים, שחיברו בשעת דביקות, הרי אפשר לקבל מהם את התחושה הרוחנית; ויש את הניגונים המכוונים – של האדמו"רים – שאלו הם ניגונים מעולמות עליונים, שבעצם ירדו לתוך מערכת של צלילים ותווים, שזו כמובן תופעה מופלאה בכל קנה מידה.

כשתחלתי לנגן בחתונות חסידיות – עוד לפני שהייתי לגמרי בתשובה – הביאו לי ארבעה דיסקים של ניגונים, כדי שאוכל ללמוד את הניגונים. אני זוכר את אותו הרגע שעמדתי בבית, עם הכינור ביד, ושמעתי את הניגון "צמאה לך נפשי" (השמח) ואז פתאום בבת אחת הרגשתי שאני פעם ראשונה מתחבר לתפקיד שלי בתור מוזיקאי. פעם ראשונה הרגשתי שאני מבין למה אני מנגן כל החיים – שמצאתי את המקום שלי בעולם של המוזיקה. עד אז הסתובבתי בעולם וניגנתי את כל סוגי המוזיקה, אבל לא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהם. בעצם לא מצאתי את המקום שלי בתור נגן כינור וכל הזמן הרגשתי קול פנימי שאומר לי שיש משהו אחר במוזיקה, שרק בו אני יכול למצא את עצמי. באותו רגע שעמדתי שם עם הכינור והתחלתי לנגן את "צמאה לך נפשי", הרגשתי שאני נהיה "כלייזמר" ושהענין שלי בחיים זה להיות יהודי ולנגן ניגונים יהודיים, ומאותו רגע התחלתי לנגן אך ורק את הניגונים.

איך כל זה השפיע על תהליך התשובה שלך?

בעקבות כל מה ש"גרויסע מציאה" עושה ומה שאני ונדב עושים ב"פשיטא" העבודה הזו, עם ניגונים חסידיים, גרמה לי לחוש התחזקות פנימית שחיברה אותי מבפנים. 

תמיד אני מרגיש שעם הניגונים אפשר להגיע לכל מקום. ניגונים לא צריכים שום תבנית – הם מופלאים לגמרי מכל תכתיב או סגנון מוזיקאלי – ולכן אפשר ליצור איתם את כל התבניות ולהגיע לכל אחד.

נדב:

ישנם התייחסויות רבות מהרבי לגבי העבודה עם ניגון חסידי. בגלל שמדובר על דבר קדוש, לא מתאים לעבד ניגון בכל עיבוד וצריך לשמור על הנשמה של הניגון – שזה החשוב ביותר. אני מכיר אפילו מישהו שהפיק דיסק של ניגונים מעובדים, שנעשו שינויים מוזיקאלים בניגונים – והמשפיע שלו אמר לו שיכתוב על הדיסק שזה מעובד מניגונים.? והרב שלו אמר לו שעדיף שישים מדבקה על הדיסק שזה מעובד מתוך ניגונים. כדי למנוע את הונאת הציבור..  עד כדי כך צריך להיזהר כשמתעסקים עם ניגונים. כי לכל ניגון יש את המיתר המכוון שלו, שאיתו יורדת הרוחניות של הניגון.

אני מרגיש את זה בעבודה עם ניגונים, שזהו סגנון עבודה אחר לגמרי.כיום אני מבין שלניגוני חב"ד צריכים שתהיה מעין "קנאות". יש חוקים לניגון, כדי שהוא באמת יישאר הניגון. רק ככה הוא יכול לגעת באנשים באמת ולהרטיט להם משהו בפנים. זה היכל הנגינה.?

אורן:

צריך לגשת ביראת כבוד לניגון, להרגיש שזה קולמוס הנפש. אם אתה ניגש כך לניגון ומתחבר אליו באמת זה יותר חזק מכל חיבור אחר. כי בניגון יש חיבור אמיתי עם כיסופיים אמיתיים.
 
איך אפשר להתחבר לניגון? 

צריך לנגן את הניגון השלם. לא להתרכז בטכניקה של הנגינה אלא בנפש של הניגון. לתת לניגון לקחת אותו מבלי לחשוב על איך אני מנגן.

נדב:

כמו שלומדים משהו, שרוצים שיחדור בהכרה של הנפש, חוזרים ומשננים אותו שוב ושוב, כך גם ניגון. אומרים שכרוצים לומר משהו צריך ללמוד אותו לפחות ארבע פעמים,על דרך זה אולי אפשר לומר שרוצים שהניגון "יאמר" לנו משהו צריך לנגן אותו לפחות ארבע פעמים..
 
אבל בעיקר מה שחשוב זה להתחבר לתוכן של הניגון. ניגון חב"די אינו סתם עוד ניגון, אלא לכל ניגון יש תוכן מכוון מאד. ישנם גם הרבה ניגונים למשל שיש להם סיפור שעומד מאחרי – ודרכו ניתן להתבחר אל הניגון. למשל לגבי ניגונים מכוונים, של האדמו"רים, הרבי אומר לחשוב על כל אדמו"ר שמנגנים את הניגון שלו. זה עוזר להתקשר לניגון.

אורן:

כל הענין זה הדעת. בחב"ד גם הניגונים הם בתוך החב"ד – החכמה, בינה ודעת, וכשמנגנים ניגון צריך להתחבר איתו בדעת.

נדב:

הרי כל הענין של ההתבוננות זה ליצור רגש על-ידי המוחין. ניגון זה עבודת ה' בדיוק כמו 'עבודת התפילה' ולכן יש בו עבודה אמיתית, כדי להתחבר ושירעיד אותנו באמת. כמו שבשעת התפילה, יש להשיח את הדעת מכל המבלבלים ולהיות כולך בתוך התפילה – ורק כך ניתן להתחבר, כך בשעת התוועדות כשמנגנים. לרוב אי אפשר ללחוץ על כפתור ולהניע את הלב עם הניגון. זה לא קורה מעצמי, זה דורש עבודה.

אורן:

לפעמים, כשניגון לא מנענע אותי, אני מרגיש שצריך לעשות על זה חשבון נפש... כמו אחרי תפילה שלא הצלחת להתפלל... צריך לעשות על זה תשובה. כשאתה עובד בלנגן כאלו ניגונים קדושים, זה יוצר לפעמים שחיקה, ואז לא תמיד אתה בתוך הניגון. יש פעמים אחרי חתונות שניגנתי כמה שעות ניגונים ואני מרגיש שאני צריך לעשות תשובה על החתונה הזאת... שלא הייתי בתוך הניגונים. זה ממש עבודת ה'. אגב הניגון היחידי שאין בו שחיקה הוא הניגון ארבע בבות.

*

אתם מרגישים שוני בין ניגוני חב"ד לניגונים חסידים אחרים, כמו של ברסלב, קרלין, או מודזיץ' למשל?

בניגוני חב"ד מרגישים ממש את החכמה, בינה ודעת – את החב"ד. מלבד הדיוק, הרי ככל שיש מטען גדול יותר לגבי הניגון, ככה הוא יהיה יותר עמוק. לניגוני חב"ד יש עומק, לא רק מקיף.

כמו אחרי התוועדות, שיושבים במשך שעות ומנגנים ולא מדברים מילה, ואתה שואל מישהו איך הייתה ההתוועדות והוא עונה לך בהתפעלות "איזו התוועדות!", כי הניגונים – שניגון זה מקיף בדרך כלל – מצליחים להגיע גם לפנימיות. זה לא רק מצד האופי של הנגינה החב"דית, אלא מצד הצעקה הנפשית שמרגישים בכל ניגון. בניגון הוא יוצאת הכי ישירה. כתוב בחסידות שבניגון מתקשרים לבחינת ה"חיה יחידה". דבר תורה הוא יותר פנימי – ולכן הוא מצריך יותר עבודה כדי שיחדור ויתיישב בפנימיות. דווקא ניגון שהוא מקיף יכול לגעת הכי בקלות.

מצד אחד ניגון דורש עבודה כדי להתחבר באמת, מצד שני הוא מקיף והוא יכול לגעת גם ללא עבודה.

כדי שמאמר חסידות יפעל בנו צריך ללמוד אותו אליבא דנפשיה ואחרי זה להתפלל איתו ולחיות איתו, ורק כך ניתן לחוש שהוא פועל הוזזה. לניגון יש פעולה של התקשרות. על-ידי ניגון מתקשרים לרבי או לתנועת נפש של החסיד שחיבר ניגון בשעת תפילה או דביקות.

אורן:

כתוב בחסידות שכל הבריאה אומרת שירה לה'. זאת אומרת שזה החיבור הכי ראשוני לאלוקות, שקיים אפילו בבריאה. ניגון נקרא בפי החסידים "תנועות", כי בכל ניגון יש את תנועת הנפש המיוחדת של אותו ניגון. תנועת הנפש של חסידות זה צימאון לגילוי אלוקות ולקיום רצונו של הבורא. לכן ניגון מעורר אותנו מיד לעבודת ה' – לקום ולעשות איזו מצווה. את תנועת הנפש הזו מוצאים דווקא בניגוני חב"ד, כי הם אינם "מלטפים" אלא מעוררים. הניגונים השלווים הם הנדירים בחב"ד. רוב הניגונים הם ניגונים של התעוררות עצומה – וזוהי חב"ד. בניגון חב"די יש קריאה לעבודה – לעבודת ה', הוא לא "מלטף" אותך ומאפשר לך להישאר על המקום.

נדב:

לצלילים יש מציאות שאינה גשמית. היא מציאות שמובדלת מטוב או רע. הרבי הריי"ץ מספר שכשהיה ילד היה יושב ורואה את אביו, הרבי הרש"ב, מתפלל מתוך שירה, עד שחשב שמהי תפילה? שיושבים ומנגנים! בתפילה אתה מתעורר להתחבר עם המהות – וניגון זה מהות, כי הוא קולמוס הנפש. לכל ניגון חב"די יש מעין "שפיץ", יש בו ענין. אין סתם ניגון.

אורן:

אפשר להרגיש ממש את ה"עויבד" (עובד ה') שמאחרי כל ניגון. לי זה הכי מורגש בניגונים של רבי הלל מפאריטש. בכל ניגון אתה מרגיש את ההתעמקת, את החכמה, בינה ודעת.

נדב:

מרגישים את התפילה דרך הניגון. אחרת אין שום דרך להגיע לכאלו ניגונים. כשאתה שומע ניגון של חסיד, ניתן ממש להרגיש שהוא מנסה לעשות משהו עם עצמו – להגיע למשהו בתוכו. כביכול החסיד יושב ומנסה להתחבר ויוצא לו הניגון, "אי, אי, אי..". אתה שומע את החסיד מנסה להתפלל, מנסה להתקרב לאלוקות, לחבר את הנפש לה'. זה משהו שאי אפשר לבטא במילים. רק הנפש יכולה להביע אמירה כזו.

כיצד השפיעו הניגונים על עבודתכם המוזיקאלית?

אורן:

מאז שהתחלתי לעבוד עם ניגונים, אני לא מסוגל לשמוע שום מוזיקה אחרת. כל מוזיקה אחרת נשמעת פתאום חומרנית – לעומת הניגונים הרוחניים.

ניגון זה לא מוזיקה. אין בעולם המוזיקה סוג כזה של נגינה. מרגישים שזה מעולם אחר. זה הסוד הפשוט מדוע ניגון הוא כל-כך מרומם.

*

כחלק משליחותם בעולם הנגינה, הקימו אורן ונדב – יחד עם חברים נוספים – את להקת "א גרויסע מציאה". במסגרתה הם מופיעים לקהל שאינו דתי לעת-עתה, ומעבירים לו תכנים מהחסידות באמצעות הניגונים.

שתפו אותנו בסיפורים מהשליחות המוזיקאלית שלכם.

נדב:

דרך המוזיקה הצלחנו להגיע ליהודים רבים ולהשמיע להם תכנים חסידיים. למשל אני חיברתי את הניגון? שיר "אחד מי יודע החסידי"?"אחד אלוקינו" – שהוא יצירה מוזיקלית ועליה מילים רעיונות בסגנון של "אחד מי יודע" על-פי החסידות, עם מושגים קבליים. הניגון הזה מעביר את המסר שיש המון דברים בעולם, אבל בעצם הכל חלק מאחדות הבורא.

אגב השירים שלנו הם אינם ניגונים. הם ברובם שירי שמחה – כי אין גילוי גדול יותר משמחה כדי לקרב לבבות באמת.

אורן:

לאחרונה ביקרתי יום אחד בישיבה ברמת אביב, וניגש אלי בחור שסיפר לי שבמהלך תהליך התשובה שלו היה במשבר קשה וממש רצה לברוח מהכל, אבל אז שמע את הדיסק שלנו והתחזק וכיום הוא תמים חב"די.

מה השליחות שלכם במזויקה?

נדב:

השליחות שלי, כפי שאני מרגיש אותה, היא להעביר לאדם את החוויה היהודית. אפשר לדבר עם יהודי שעות, אבל בניגון אפשר לתת לו מנת יהדות ב'קפסולה' אחת. השליחות שהרבי הטיל עלינו היא לעזור לכל יהודי לצאת מהמקום שלו ולעשות עוד צעד אחד לקראת הגאולה. הניגונים היא דרך טובה לעשות את זה.

כל השירים שלנו הם תובנות מלימוד חסידות. באמצעות המוזיקה אתה יכול להביא בארבע דקות לימוד של שעתיים.

אורן:

המוזיקה היא אורות מקיפים חזקים מאד, כדי לרכך את הבן-אדם שיהיה יותר כלי להתקרב לאלוקות. יהודי שלא שמע מעולם על יהדות, קשה לו להתחבר כך מעצמו. הוא צריך איזו פעולת ריכוך – וזו השליחות שלנו.

כיצד כל זה מוביל לשליחות העיקרית של קבלת פני משיח צדקנו?

נדב:

אצלנו כל השליחות המוזיקאלית חדורה בגאולה ומשיח. בדיסק שהוצאנו, אין אפילו שיר אחד שאין בו תוכן גלוי או סמוי של משיח וגאולה. כל שיר מוביל בסופו של דבר למשיח.גאולה. יש לנו למשל שיר אחד שהפזמון שלו הוא "הגאולה האמיתית והשלימה" – ובסיום השיר הפזמון הזה חוזר על עצמו כמה פעמים, כך ללא עוד שום הוספה. בהופעות רואים את הקהל – שפעמים רבות מורכב מיהודים שאינם דתיים לעת-עתה – והקהל שר בהתלהבות "הגאולה האמיתית והשלימה", שוב ושוב. זה בפשטות לגרום ליהודים לבקש משיח.

יש לנו שיר אחר שהפזמון שלו הוא "היית במתן תורה". פעם הופענו איתו במועדון של צעירים שאינם דתיים ובסיום ההופעה כל הקהל עמד על הרגליים ושר בהתלהבות עצומה "היית במתן תורה". חבר'ה עם שער ארוך ועגילים שרו בעיניים בורקות "היית במתן תורה". זו הייתה חוויה מרגשת. באותו רגע הבנתי את השליחות במוזיקה.

בתור מוזיקאים שחזרו בתשובה והגיעו מעולם המוזיקה החילוני, לא הייתה לנו ברירה – וגם אם לא רצינו, היינו חייבים להתעסק בשליחות של המוזיקה. כי הרבי לימד אותנו שלכל אחד יש את השליחות שלו, שאליה סובב אותו ה' בהשגחה פרטית. אז אם אנחנו התגלגלנו לתחום של המוזיקה, הרי שלא הייתה לנו ברירה אלא לנצל עובדה זו לעבודת השליחות.

אורן:

הכל מוביל לגאולה האמיתית והשלימה. כל הנגינה שלנו היא חזרות לקראת הנגינה בבית המקדש השלישי. אני מרגיש שעולם המוזיקה הוא הכידון – הכלי שלנו לעבודת השליחות. הענין של גאולה זה המלכת אור ה' בעולם וזה נעשה על-ידי המוזיקה, כשמצליחים להגיע למקומות רחוקים מאד, שסתם כך קשה לחדור אליהם.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter