שז"ר, או בשמו המלא שניאור זלמן שז"ר, מוכר לכולנו מהגרסות הקודמות של שטרות ה-200 שקלים. המבוגרים שבינינו גם זוכרים אותו ממש, מהעת בה החזיק בתואר 'האיש מספר אחד' בארץ ישראל.
 
מר שז"ר ביקר לא מעט פעמים בחצרו של הרבי מליובאוויטש, גם בעת שנשא בתפקידו הרם. למרות שרבים ריננו על ההשפלה לכאורה של מעמדו בכך שהוא נוסע אל הרבי ולא הרבי מגיע אליו, ידע שז"ר מי באמת צריך לנסוע אל מי.
 
באחד מאותם ביקורים, הסתובב עמו הרבי בבית מדרשו ותאר לפניו את ההיסטוריה של פינותיו השונות. 'את זה', אמר הרבי לשז"ר, 'את הפינות המיוחדות הללו לא יכולתי להביא עמי אם הייתי אני בא אליך'...
 
הרבי אמר את הדברים ברצינות תהומית. הוא פשוט תלה את הצורך שבהגעה אליו – בכתלים ובספסלים. ואמנם, האם מציאותם של עצמים דוממים מספקת הסבר משכנע לצורך שבהגעה אל הרבי?!
 
*
 
האמת היא, שבתורה עצמה טמונה התשובה לייחודיות של אותם כתלים וספסלים. בפרשת השבוע אנו קוראים על בניית המשכן. הציווי האלוקי על בנייתו נאמר לעם ישראל בנוסח: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בלשון רבים. ומסבירים חז"ל כי בכוונה נקטה התורה בלשון רבים – לרמז כי (בנוסף למשמעות הפשוטה של בניית בית לשכינה) הקדוש-ברוך-הוא שוכן בעצם בתוך כל יהודי. מאז אותו ציווי קיבל כל יהודי מתנה מופלאה, כי אם יתנהג כראוי ולבו יהיה כמו 'מקדש' – ישכון בו אלוקים.
 
בבית המקדש עצמו הייתה נוכחות ממשית של השכינה (דבר שהתבטא בין השאר בניסים ייחודיים שנראו שם בקביעות), ומאותה נוכחות ממשית קרנה הארה רוחנית אל כל יהודי. מי שזכה – ההארה הזו קנתה שביתה בלבו והאירה את חייו באור אלוקי.
 
אך גם לאחר שחרב בית-המקדש עדיין קיימת הארה רוחנית בלב כל אחד מאתנו. חז"ל מלמדים כי בכל דור קיים בית-מדרש אחד ומיוחד בו נמצא רבם של ישראל שבדור, ואותו בית-מדרש מהווה תחליף זמני לבית-המקדש. ממנו קורנת השכינה ומאירה אל לבבות ישראל.
 
אין בו, באותו בית-מדרש, אותה נוכחות גלויה של השכינה שהייתה ושתהיה בבית-המקדש – אולם בזמן הגלות, זהו מרכז משכנה של השכינה, עד שהיא תשוב לירושלים בגאולה השלמה.
 
זו אפוא הייחודיות של הכתלים והספסלים בבית-מדרשו של הרבי – רבם של ישראל שבדורנו. הם חלק מהמקום שבו שורה השכינה יותר מאשר בכל מקום אחר. הם חלק מהמקום שממנו יוצאים השלוחים המפורסמים של הרבי לעבודתם המאומצת – להביא לקרינת השכינה בלבם של בני ישראל בכל מקום שהם. הם חלק מהמקום שעל פי דברי חז"ל, עליו יתגלה מהשמיים בית-המקדש השלישי, ויחד עמו יעבור באופן נסי לירושלים הבנויה.
 
*
 
בשולי הדברים: סביר להניח כי היו מי שזיהו את ההימנעות המכוונת מלקרוא לשז"ר בתפקידו המוצהר – 'נשיא המדינה'. הסיבה לכך נעוצה גם היא ברבי. בזמנו, לפני למעלה מיובל שנים, כתב הרבי מכתב אל מר יצחק בן צבי ובו נמנע מלפנות אליו בתואר נשיא. בסיום המכתב הרבי הסביר מדוע:
 
"מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לכן, החל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה... וכחלק מעתיד מזהיר זה... יהיה (לעם ישראל) נשיא... שאין על גביו אלא ה' אלוקיו... ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם עם בני ישראל בעת אשר... בני ישראל 'דווים סחופים ומטורפין, וייסורין באין עליהם'".
 
נשיא מבחינתנו הוא אפוא מישהו אחר לגמרי. מי שהולם את כתר הנשיאות האמתית הוא מי שיתגלה כמלך המשיח – הרבי מליובאוויטש.