שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
הורה שרוצה להעניק לילדו את הטוב ביותר – ישלח אותו לקייטנת חב"ד. את האמונה ואת הערכים האיכותיים שהוא יקבל שם הוא לא יקבל בשום מקום אחר
טו סיון התשע"ח (29.05.2018)
בימים אלה אנו נכנסים לחודש האחרון של שנת הלימודים בבתי-הספר הממלכתיים. ציבור המורים סופר את הימים לחופשה ומייחל לה, לפחות כמו התלמידים. ואפשר להבין אותם. משנה לשנה הולכים ומחמירים האתגרים החינוכיים שמוצבים בפניהם, מכל מיני סיבות שכולנו מכירים אותן, כך שלא פלא שהם מחכים למעט הפוגה.
זהו גם שורש הסיבה ליחס ההפוך לחלוטין של ההורים לתקופה זו. מבחינתם, החופש הגדול הוא פרק-הזמן הקשה ביותר בשנה. היציאה מהמסגרת מוסיפה לרובם ככולם של הילדים שעות ארוכות של בטלה, שהיא אם כל חטאת. התלמידים משועממים ומחפשים פתרונות יצירתיים לתעסוקה, ולא תמיד הפתרונות לרוחם של ההורים, בלשון המעטה. העובדה הסטטיסטית, שבימי החופש הגדול עולה מספר מקרי הפשיעה בקרב בני-נוער, מהווה את ההוכחה הטובה ביותר לרעה החולה שטמונה בחופש.
אז מה – לבטל את החופש? לא בא בחשבון. לא כי אין מקום לחשוב על כך, אלא שבמציאות הנוכחית זה פחות מעשי מלארגן טיול שנתי לירח. אז מה כן?
***
כמו בכל מחלה, גם פה מומלצת רפואה מונעת. והמניעה בענייננו מתבקשת בשתי רמות. ברמה הישירה – למנוע בכל מחיר את הוואקום של השעמום. למלא את החלל הריק שיוצרת החופשה בתעסוקות חיוביות ולא להשאיר לילדים את הבחירה איך למלא לעצמם את הזמן.
ויש גם מניעה ברמה בסיסית וראשונית, אך הרבה יותר קשה ועמוקה: פשוט לחנך את הילדים. לטעון אותם בערכים חינוכיים איכותיים שיפתחו בהם את ההכרה מה נכון לעשות ומה לא. לא סתם לצוות להם מה מותר ומה אסור, משום שאז, כשההורים מסיטים מהם מבט, הם מתנהגים כמו שמתחשק להם. המשימה היא להאהיב עליהם את דרך החיים הטובה והנכונה, כך שמעצמם לא ירצו ללכת בדרך אחרת.
בפרשת-השבוע אנו קוראים על אהרון הכוהן שנצטווה להיטיב את הנרות במנורת הזהב ולהדליקן "עד שתהא שלהבת עולה מאליה". כלומר: להביא אותם למצב של בעירה יציבה ומתוקנת, מבלי שיצטרכו שוב ושוב להצתה מחודשת. וכך גם בנושא החינוך: כל ילד הוא כמו נר, "נר השם – נשמת אדם". את הנר הזה מדליקים על-ידי 'נר מצווה ותורה או', ותפקידם של הורים לדאוג של"נרות" שלהם תהיה להבה יציבה ומתוקנת, כזו ש"תעלה מאליה" גם בשעה שהם לא יימצאו לצידה כדי להיטיבה ולהדליקה. וזו למעשה תמצית המחויבות הגלומה במילה 'חינוך'.
***
מחויבות זו, כמובן, אינה מצומצמת לימי החופשה. היא מוטלת על ההורים במשך כל השנה כולה, לאורך שנים רבות. אבל באופן ממוקד, קיים פיתרון מומלץ לימי החופש, שיכול להוות תרופה מונעת בשתי הרמות הנזכרות בעת ובעונה אחת: לרשום את הילד לקייטנה עם ערכים. להכניס אותו למסגרת, שגם תהווה לו תעסוקה חיובית וגם תאהיב עליו את הערכים החשובים. כאשר מוקנים הערכים בדרכים חווייתיות, מובטח כי ייחקקו בנפש הילד והוא יתעצם אתם יותר מאשר בכל דרך אחרת.
כאלה הן הקייטנות ברשת מפעלי הקיץ של חב"ד, שסניפיה ממוקמים כמעט בכל עיר בישראל ובכל ריכוז יהודי בעולם. הצלחותיהן החינוכיות מוכחות מעל ומעבר. הורה שרוצה להעניק לילדו את הטוב ביותר – ישלח אותו לקייטנת חב"ד. את הערכים האיכותיים שהוא יקבל שם הוא לא יקבל בשום מקום אחר. את האמונה שהוא יספוג שם הוא לא יספוג בשום מקום אחר.
והאמונה היא הערך העליון והחשוב ביותר. האמונה בקדוש-ברוך-הוא כבורא העולם וכמי שהציב לנו את המטרה להתנהג כראוי, כדי לזכות לגאולה שלמה ולהתגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, תכף ומיד ממש.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il