פעם סיפר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח על אחד התלמידים של בעל ה'צמח צדק' (רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי השלישי בשושלת חב"ד) שבא אל רבו בבקשה לעזוב את מקום מגוריו ולעלות לארץ הקודש. הרבי, שכנראה לא ראה את עתיד תלמידו עולה יפה בארץ ישראל של אותם ימים, אמר לו: "מדוע הנך רוצה לעלות לארץ? עשה כאן ארץ ישראל!".
 
הרבי הסביר כי למרות שדבריו של בעל ה'צמח צדק' לתלמידו היו הוראה פרטית בהקשר מסוים הרי שהסיפור מלמד אותנו לקח חשוב לחיים:
 
ארץ ישראל אינה רק הקילומטרים הרבועים שבין הירדן והים. ארץ ישראל במשמעותה הרחבה מבטאת את המקום אליו אנו כוספים ומתגעגעים, היכולת אותה אנו מעוניינים להשיג ואת הדרגה אליה משתוקקים יהודים לממש. המילה ארץ היא מלשון רצון. ארץ ישראל היא אפוא פסגת הרצונות והחלומות של עם ישראל, המצב המושלם אליו כל אחד מאתנו שואף להגיע.
 
גם האמצעי הוא מטרה
כל עוד לא הגענו אל המנוחה והנחלה אנחנו נמצאים בשלב כזה או אחר בדרך אל 'ארץ ישראל' הפרטית שלנו. וזו הגלות – כל המקומות, ההתרחשויות, האירועים והחוויות שאנו נאלצים לעבור בדרך אל היעד הנכסף. כל השלבים ההכרחיים והמייגעים, שהיינו שמחים לוותר עליהם.
 
תפיסה גלותית היא כאשר המטרה מאפילה על הדרך. כאשר ההווה נזנח בשם העתיד, והחלום מתעלם מן המציאות העכשווית.
 
על כך אומר בעל ה'צמח צדק' – עשה כאן ארץ ישראל! חיה את ההווה. הפוך אותו למטרה בפני עצמה. השקע בו את כל כוחותיך ומצה אותו עד תום. אל תחכה באפס מעשה להגיע אל הארץ המובטחת, אל המטרה הסופית כדי להתחבר לרוחניות ולקדושה. קדש את הרגע, את המקום בו אתה נמצא ותהפוך את עצמך ואת סביבתך לקדושים.
 
לא להיתקע
פעמים רבות אנו עדים לתופעה של אנשים ה'תקועים' בחייהם בהמתנה לאושר שיגיח מעבר לפינה. הם משוכנעים שברגע שיעברו דירה או מקום עבודה, ברגע שיקבלו את ההעלאה המיוחלת או את התפקיד הנכסף – תבואנה כל בעיותיהם על פתרונן. עד אז הם מבלים את זמנם בציפייה לאושר שיבוא.
 
כך גם בעבודה הרוחנית. הרבי ביקש לא אחת שכל אחד יראה בעצמו מנהיג חברתי שלוקח אחריות על עצמו, משפחתו וסביבתו להפוך אותם לטובים יותר. לעיתים נוח לנו לומר: לו היינו גרים בסביבה כזו או אחרת, לו היינו בעלי עמדה או תפקיד כזה או אחר – היינו יכולים לקחת אחריות ולהשפיע.
 
אולם האמת היא שהקדוש-ברוך-הוא הציב אותנו בדיוק במקום בו הוא זקוק לנו. בין אם זו סביבת המגורים שאולי אינה לטעמנו או אפילו המתנה מתמשכת לטיסת המשך בטרמינל כלשהו בעולם. זהו המקום אליו נשלחנו ברגע הנתון על ידי הבורא, לא רק בדרך אל מקום אחר אלא כמטרה בפני עצמה. זוהי הזדמנות שלנו לקדש את המקום על ידי עשיית מצווה, לימוד תורה או השפעה על הסביבה.
 
הבה נעשה זאת. נהפוך את ביתנו הפרטי ואת מקום העבודה שלנו ל'ארץ ישראל'. למקום קדוש ונעלה יותר. ניתן לעשות זאת בכל מקום ובכל שלב בו אנו נמצאים בחיים. נפסיק לכלות את ימינו בציפייה חסרת מעש לימים טובים, נפעל ונגרום לימים שלנו להיות כבר כיום יפים, קדושים ונעלים יותר. ימים שחדורים ברוח הגאולה, שתבוא תכף ומיד ממש.