סטיבן הוקינג נחשב לאחד המובילים בעולם בתחום הקוסמולוגיה והפיזיקה התיאורטית. ובכל זאת – הוא מקדיש לא מעט מזמנו לסוגיה דמיונית לכאורה: המסע בזמן. לדבריו – הדבר אפשרי משום שהמסע בזמן איננו דורש ממך ללכת למקום אחר, אלא לשנות מהירות. "הזמן זורם כמו נהר", טוען הוקינג, "אך הוא זורם במהירות שונה במקומות (בתנאים) שונים, וזהו המפתח למסע אל העתיד". למשל: ידוע כי הזמן מאט את מהלכו בקרבת מסות גדולות. החומר מושך אליו את הזמן ומאט את מהלכו. ככל שהעצם כבד יותר – כך הוא מושך ומסיט יותר את הזמן שבקרבתו.
 
הביסוס לטענה זו הופיעה כאשר התגלה כי השעונים בחלליות ובלוויינים סוטים מהשעה הנמדדת ע"י השעונים שעל כדור הארץ. תיקון הסטייה – תיאום זמנים בין השעונים החלליים לאלו הארציים – הוא הכרחי, שאם לא כן יגרמו ההבדלים הקטנים בזמנים לשיבוש כל מערכות ה-GPS עלי אדמות למשל, ויגרמו לכל מכשיר לסטות ב-10 קילומטר בכל יום! לא השעונים אשמים, אלא משיכת כדור הארץ שמאיטה את הזמן החולף כאן, ביחס לזה שבחלל, וגורמת לסטייה.
 
לדבריו, גם תנועה במהירות – מאיטה את מהלך הזמן. ככל שנעים במהירות גדולה יותר – מתנהל זמנו של הנוסע לאט יותר ביחס לזמן החולף במקום נייח. לדוגמה: אם מישהו יקיף את כדור הארץ במהירות הקרובה למהירות האור, נניח ברכבת המקיפה את הגלובוס 7 פעמים בשנייה ויעצור ('יחזור לכאן') לאחר כשבוע לפי אמת-הזמן שברכבת –  הוא יגלה עולם שונה מאד מזה שעזב, משום שעל פני כדור הארץ חלפו בעצם... 100 שנה!
 
האמת היא שרעיונות שכאלה נידונים זה מכבר ובאופן עמוק ומשמעותי בהרבה יותר – בדברי חז"ל. כבר לפני אלפי שנים תיארו חז"ל את תפיסת הזמן אצל ישויות שאינן מורכבות מחומר (מלאכים), ומסתבר שהן מהירות להפליא. מדד הזמן שלהן אכן שונה לחלוטין מזה שלנו.
 
גם עבורנו מציעה התורה פטנט ייחודי למסע בזמן ול'נחיתה' בעתיד –  עתיד הגאולה האמיתית והשלמה: להיות כבולים פחות להיבטים החומריים של חיינו (כי כאמור החומר הוא שמאט ו'מאריך' את הזמן), ובתמורה להם להתמלא בתכנים רוחניים: ללמוד תורה, להתפלל ולקיים מצוות ומעשים טובים.
 
ולמעשה: לדחוס כמה שיותר מצוות לתוך פרקי זמן קצרים, כי חבל על כל רגע. אנו רוצים משיח עכשיו, כבר "הגיע זמן גאולתכם", כפי שניבא הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – והעשייה הרוחנית המהירה והמאומצת מצדנו תגרום שזה יגיע רגע אחד קודם.