רבים מכירים את שמו של התנא הגדול רבי אלעזר בן עזריה יען שהוא מוזכר בהגדה של פסח בדבריו "הרי אני כבן שבעים שנה".

אכן, היה רבי אלעזר מיוחד במובנים רבים.

הוא חי בתקופה שאחרי חורבן בית שני. לאחר שנחרבה ירושלים הפכה יבנה למרכז הרוחני היהודי החדש. רבן יוחנן בן זכאי הצליח להציל את העיר מידי הרומאים וליסד בה ישיבה גדולה. שנים רבות לאחר החורבן עמד רבן יוחנן בן זכאי בראש ישיבה זו שהפכה למרכז הרוחני של שארית הפליטה. אחרי מותו נטל את שרביט ההנהגה רבן גמליאל (השני), שקיבל את התואר "נשיא". רבי אלעזר היה תלמיד צעיר בישיבת יבנה, בימי רבן גמליאל.

אלעזר הצעיר בא ממשפחה מיוחסת, הוא היה דור עשירי לעזרא הסופר. מלבד זאת הייתה משפחתו עשירה, אך הוא התפרסם בעיקר בשל תורתו וחוכמתו. חכמים ידועים אחרים של אותה תקופה היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניא שהיו מבוגרים ממנו, ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו בערך בגילו.

כל התנאים הללו מוזכרים בהגדה של פסח. האיזכור מופיע בסיפור ליל הסדר שהם ערכו בצוותא בבני ברק. כפי שמסופר בהגדה, ישבו חכמים אלה כל אותו הלילה ועסקו בסיפור נפלאות יציאת מצרים והלקח שיש ללמוד ממנו, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: "רבותינו, הגיע זמן קריאת שחרית". לאחר מכן הצהיר רבי אלעזר:

"הרי אני כבן 70 שנה" ולא זכיתי שתיאמר (כלומר: שתוסבר ותודגש החובה ההלכתית של) יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. מן המילים "ימי חייך" אנו למדים כי יש להזכיר זאת בימים, ומן המילה "כל" ימי חייך אנו למדים עם הלילות.

כיצד ומדוע הלבינו שערותיו של רבי אלעזר בן לילה עד שנראה בן 70?

באותם הימים היה רבן גמליאל, חוטר מגזע משפחת הלל המיוחסת לדוד המלך, נשיא הסנהדרין וראש הישיבה. רבן גמליאל היה חכם גדול אך קפדן והטיל מרה בתלמידים. הימים היו ימי זלעפות שאחרי החורבן, צרות רבות התרגשו על ראש היהודים ורבן גמליאל ביקש לקיים משמעת חזקה כדי לשמור על האחדות.

בקפדנותו ובבקשו אחרי הדרגה העליונה של הכנות והאמת מנע רבן גמליאל מתלמידים רבים מלהשתתף בשיעורים, במיוחד תלמידים בהם חשד שאין תוכם כברם (חיצוניותם ופנימיותם לא שווה). המפנה בא כאשר חכמי הדור החליטו להעביר את רבן גמליאל מכהונתו ולבחור נשיא אחר במקומו.

כשחיפשו מועמד מתאים שיוכל למלא תפקיד רם זה נפלה הבחירה על רבי אלעזר בן עזריה. הוא היה חכם גדול, מוצאו ממשפחה טובה והיה עשיר כך שלא יזדקק לחסדי אחרים. היו לו כל הנתונים למשרה הרמה מלבד הגיל: רבי אלעזר היה רק בן 18(ויש אומרים: בן 16). וכך קרה נס: בן לילה קיבל רבי אלעזר זקן מידות לבן כשלג עד שכל הזקנים ראו אותו כשווה בין שווים, זקן חכם ונשוא פנים.

היום בו נכנס רבי אלעזר לכהונתו נערכו שינויים רבים והוא מכונה בתלמוד "בו ביום". "בו ביום" נפתחו דלתות ישיבת יבנה לרווחה וארבע מאות ספסלים נתווספו עבור התלמידים החדשים שעד עתה לא הורשו להיכנס. "בו ביום" הוכרעו כמה הכרעות הלכתיות חשובות שהיו שנויות במחלוקת בקרב החכמים.

רבי אלעזר בן עזריה לא החזיק במשרתו החדשה זמן רב. אחרי שראו שרבן גמליאל למד את הלקח וקיבל על עצמו את הדין – בכך שהמשיך להופיע בישיבה ולהשתתף בדיונים כאחד החברים הפשוטים – נמנו וגמרו חבריו להחזירו לנשיאות.

מאותה העת ואילך שימשו השניים בנשיאות: רבן גמליאל היה דורש בישיבה שלוש שבתות בחודש, ורבי אלעזר שבת אחת.

הוראותיו הרבות בהלכה נמצאות בתלמוד. כמה מפתגמיו השנונים מפורסמים מאד כמו זה הנמצא בפרקי אבות (פרק ג'): "אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח". ניתן להבין פתגם זו כך שלומדי התורה צריכים לקבל כל צרכיהם בריווח, כדי שיוכלו להתמסר ללימוד בלי עול דאגת הפרנסה. בגלל שבזכותם מתברכים האנשים האחרים שיש להם עושר וכל טוב, עליהם לזון ולפנס את לומדי התורה ולהתחלק אתם בשווה.

פתגם נוסף ומפורסם קשור עם יום הכיפורים. הוא מסביר את דברי הפסוק: "...מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו" כך שיום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום אך לא בעבירות שבין אדם לחברו. לפיכך, על האדם שפגע בחברו לרצות אותו ולבקש ממנו סליחה.

כפי המוזכר בתחילת הכתבה, היו אלו ימים קשים עבור היהדות תחת לחץ השלטון הרומאי הכבד מנשוא. פעם אחת נשלח רבי אלעזר לרומי עם משלחת שכללה את רבן גמליאל רבי יהושע ורבי עקיבא, כדי לנסות להשפיע על הקיסר להקל את עולו מעל היהודים.

נקל להבין כי בנסיבות אלו לא היה זה דבר פשוט לחוג את חג החירות – פסח, חיי היהודים הפכו לסיוט בלהות ורבים תמהו כיצד ניתן לחגוג בנסיבות כאלה. אך רבי אלעזר היה חדור אמונה והאמין כי דווקא בזמנים כאלה חובה להדגיש את משמעות "פסח" והיא האמונה כי ה' שוב יגאל אותנו וישחררנו מכל צר ואויב. לפיכך הוא שמח כל כך לשמוע את דבריו של בן זומא לפיהם יש להזכיר את יציאת מצרים גם "בלילה" של דיכוי ושיעבוד מלכות.

כמה נכבד היה רבי אלעזר ניתן ללמוד מהעובדה כי הוא נקרא "אבי הדור", ורבי יהושע אמר עליו: "הדור שרבי אלעזר חי בו, איננו דור יתום..."