שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
כאשר כולנו נהיה מוקדשים לגמרי לעבודה רוחנית – לא תהיה אפוא סיבה להפלות בין שבט לוי ליתר השבטים
כד תמוז התש"ע (06.07.2010)
ישנן דעות חלוקות, האם תהיה לשבט לוי נחלה בארץ ישראל בזמן גאולה השלמה. על הדעה הסבורה שאכן תהיה להם נחלה, שואלים המפרשים: הלוא בתורה נאמר כי לא תהיה לשבט לוי נחלה, ואיך פתאום יתחולל שינוי ויותר להם לנחול?
(ואין מקום לשאול על עצם החלוקה, שתהיה שונה לעתיד לבוא מזו שמתוארת בתורה – משום שצורת החלוקה שבתורה לא נחשבת לאחת מתרי"ג (613) המצוות, משמע שהיא הייתה הוראה מחייבת לשעתה בלבד. מה שאין כן האיסור על שבט לוי להיות בין הנוחלים נמנה בתרי"ג המצוות, ואם כן הוא איסור נצחי!)
מהרש"א (רבי שמואל אלעזר אידל'ס) מסביר כי האיסור חל על שבט לוי רק כאשר חולקים את הארץ על פי גורל. לעתיד לבוא לא ייערך גורל, אלא השם בעצמו יורה מה החלק של כל שבט – ובחלוקה כזו מלכתחילה לא חל האיסור.
ביאור אחר מבוסס על מאמר חז"ל "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות". הפירוש הפשוט בזה הוא, שמלך המשיח יכבוש את העולם ויקדש את כולו בקדושת ארץ ישראל. ועל פי זה – יוכלו שבט לוי לזכות בנחלה מחוץ לגבולות המקראיים של הארץ, כי רק בתוכם נאסר עליו לנחול.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מוסיף ומסביר, כי התורה מנמקת את מניעת בני לוי מנטילת נחלה בכך שהם שונים מכל האחרים ומוקדשים לגמרי לעבודה רוחנית. ואם כן, לעתיד לבוא – כאשר כולנו נהיה מוקדשים לגמרי לעבודה רוחנית – לא תהיה אפוא סיבה להפלות בין שבט לוי ליתר השבטים.
הלכה נוספת הכרוכה בנחלת הארץ אומרת, כי לאחר פטירה יש לחלוק את אדמות הנפטר בין יורשיו. על פניה, לא תהיה להלכה זו משמעות בזמן הגאולה השלמה, משום שכידוע אז כולם יזכו בחיים נצחיים ולא תהיה אפוא מציאות של ירושה. אולם במשמעותה הרוחנית, קשורה מצווה הירושה קשר הדוק לגאולה. ירושה הוא כינוי לרמה הגבוהה ביותר בקשר של בני ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא, והיא תתגלה רק בגאולה השלמה.
בכך גם ניתן להסביר מדוע בחר הרמב"ם לחתום את מניין מצוות העשה במצוות הירושה, משום שירושה כאמור מסמלת את השלמות שאין למעלה הימנה, אליה נגיע תכף ומיד ממש בגאולה השלמה. מקורות: ספר המצוות לרמב"ם כלל ג. הלכות יסודי התורה לרמב"ם תחילת פרק ט, הלכות שמיטה ויובל פרק י"ג. מנחת חינוך מצוות ת"ח, תק"ה. ברית משה על סמ"ג (ספר מצוות גדול) לאווין רע"ו רע"ז. מהרש"א על בבא בתרא קכב, א. מהר"ם שיק מצווה תק"ה, לא תעשה רצ"ט. 'בשעה שהקדימו' תער"ב חלק ב עמוד א'קמ"א. מאמר 'תקעו' תרצ"ד סעיף ב. ליקוטי שיחות כרכים כח, לח בשיחות הראשונות לפרשת פינחס. שיחת הרבי מליובאוויטש שבת פרשת שלח תנש"א.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il