בגאולה האמיתית והשלמה תהיה חלוקה מחודשת של ארץ ישראל לפי השבטים. וכך נאמר בגמרא: "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלושה עשר שבטים (חלקים)". אחד מתוך שלושה-עשר החלקים יקבל מלך המשיח, וכמו שקובע רמב"ם להלכה: "המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשים ישראל חלק אחד משלושה עשר, ודבר זה חוק לו ולבניו לחוק עולם".
נאמר בתורה: "לא יהיה לכוהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל" (דברים יח, א). רמב"ם וכך גם בסמ"ג (ספר מצוות גדול) פסקו כי זהו ממש איסור על כל אחד מבני השבט לקחת נחלה בארץ ישראל, "ואם נטל נחלה בארץ מעבירין אותה ממנו!".
כאשר נכנסו אבותינו לארץ, קיבלו הלויים במתנה מהשבטים האחרים ערים למטרת מגורים. וכמו שנאמר: "ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת" (במדבר לה, ב). אולם הערים הללו לא הפכו להיות נחלה של ממש.
בגאולה האמיתית והשלמה תהיה חלוקה מחודשת של ארץ ישראל לפי השבטים. וכך נאמר בגמרא: "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלושה עשר שבטים (חלקים)". אחד מתוך שלושה-עשר החלקים יקבל מלך המשיח, וכמו שקובע רמב"ם להלכה: "המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשים ישראל חלק אחד משלושה עשר, ודבר זה חוק לו ולבניו לחוק עולם". באשר ליתר החלקים לא מפרשת הגמרא כיצד בדיוק יתחלקו, ומפרשי הגמרא חלוקים על כך בדעותיהם:
רשב"ם (רבי שמואל בר מאיר) ובעלי ה'תוספות' מבארים, כי כל אחד משנים-עשר השבטים,
כולל שבט לוי, יקבל חלק (אפרים ומנשה ייחשבו כשבט אחד – שבט יוסף). רשב"ם מבסס את דבריו על כך שבספר יחזקאל נכתב במפורש כי הכוהנים והלויים יקבלו חלק בארץ, וכמו כן נכתב כי לעתיד לבוא יהיו לירושלים שנים-עשר שערים כנגד שנים-עשר השבטים, ובשמות השערים מוזכר "שער לוי אחד" (ו"שער יוסף אחד"). משמע, כי לוי ייחשב כשווה לשאר השבטים (וכי מנשה ואפרים ייחשבו כשבט אחד, שבט יוסף).
ר"ן (רבינו נסים) חולק על כך ולדעתו גם בגאולה לא יקבלו שבט לוי נחלה בארץ, והחלוקה תהיה זהה לחלוקה של אבותינו בפעם הראשונה (דהיינו שמנשה ואפרים ייחשבו כשני שבטים). באשר לחלק הכוהנים והלויים המוזכר ביחזקאל, הוא מסביר כי הכוונה לערים שיקבלו מהשבטים האחרים (כפי שהיה בזמן אבותינו). ובאשר לשערי ירושלים הוא אומר: "זה אינו עניין לנחלתן בארץ ישראל".
בסמ"ג נפסק (וכנראה זו דעת גם רמב"ם, ממנו מרבה בעל הסמ"ג לצטט) כשיטת הרשב"ם. כזו גם דעתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בעניין.
מקורות: מסכת בבא בתרא קכב, א ובפירוש רשב"ם ותוספות שם. ר"ן, בשיטה מקובצת שם. ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה קס"ט, ק"ע, מצוות עשה קפ"ג. הלכות שמיטה ויובל לרמב"ם פרק י"ג הלכה י, ומשנה למלך שם. הלכות מלכים פרק ד הלכה ח. סמ"ג, לאוין רע"ו רע"ז. יד מלאכי, כללי הסמ"ג סעיף מ"ו. שיחת הרבי מליובאוויטש שבת פרשת שלח תנש"א סעיף י"א. ליקוטי שיחות כרך לח, פינחס, שיחה א'.